הבלוג של אורי הייטנר

בגיליון הקודם, האשים אמנון הולצמן את אהוד בן עזר ואותי בהונאה, על כך שפירסמנו מאמר ישן שלי שכבר פורסם, כתגובה לדברים שכתב בגיליון 401, בלי לומר זאת לציבור.

אף שאהוד עצמו הסביר את הטעות, אני רואה לנכון להסביר את אופן כתיבתי ל"חדשות בן עזר", ומכאן גם את התקלה.

אני כותב למספר רב של עיתונים, כתבי עת ואתרי אינטרנט. את כל מאמריי אני מפרסם גם בבלוג שלי http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=272685

בממוצע, אני כותב יותר ממאמר ליום (או ליתר דיוק, ללילה). את כל מאמריי אני שולח גם לאהוד בן עזר. אהוד בוחר מתוכם את המתאימים בעיניו לפרסום במכתבו העיתי, ומפרסם אותם (בנוסף לפרסומם בבמה אליה נשלחו). על כך אני מודה לו מקרב לב.

לעתים רחוקות למדיי, אני כותב מאמר מיוחד ל"חדשות בן עזר", לרוב כתגובה לדברים שנכתבו בחב"ע. כך היה גם עם מאמרו של הולצמן בגיליון 401. הולצמן, כדרכו, לימד סנגוריה על הטרור הפלשתינאי והאשים אותנו בטרור המופעל נגדנו. עוד באותו לילה, מיד לאחר קריאת רשימתו, כתבתי תגובה תחת הכותרת "פרקליטו של השטן". כשסיימת את הכתיבה, וניסיתי לשמור את המאמר, תחת כותרת זו, בספריה של רשימותיי ל"חדשות בן עזר", מיד הודיע לי המחשב שבספריה זו יש כבר מאמר בשם זה. כשפתחתי אותו, מצאתי שמדובר בתגובה ישנה על דברי סנגוריה של אותו פרקליט על אותו שטן. שיניתי את שם המאמר ל"מטהר את השרץ" ושלחתי.

להפתעתי, המאמר לא הופיע בגיליון 402. כשביררתי עם אהוד, התברר שהמאמר אבד בים החומר הנשלח לו בכלל, וממני בפרט. הוא ביקש שאשלח שוב. כיוון שזכרתי את הכותרת "פרקליטו של השטן" שלחתי את ... המאמר הישן, שכבר פורסם לא מכבר. לצערי, אהוד עצמו לא הבחין בטעות ופירסם אותה שוב.

מיד כשקראתי זאת, התנצלתי בפני אהוד על טעותי, שבוודאי הביכה אותו כפי שהביכה אותי, ולבקשתו שלחתי לו שוב את המאמר, הפעם את המאמר האמיתי.

זה כל סיפור ה"הונאה", בה הואשמתי בידי הולצמן. כבר אמרו חז"ל שהחושד בכשרים לוקה בגופו (שבת, צ"ז, א'). מכל מקום, אך טבעי בעיניי, שהסנגור של הטרור הוא הקטגור שלי.

* "חדשות בן עזר"