הבלוג של אורי הייטנר

ד"ר דובי רוזנברג, במתקפת שנאת חינם כלפי הציבור היהודי הלא אורתודוכסי לדורותיו, מוציא דיבת מרבית היהודים בארץ ובעולם רעה. יהודים אלה אינם, כותב רוזנברג, "הולכי דרך החשמונאים". בדבריו, הוא מעוות את ההיסטוריה ומפגין בורות.

למי שאינם אורתודוכסים אין צאצאים יהודים, טוען רוזנברג בעזות מצח. האמת היא, שהזרמים הלא אורתודוכסים הם המחסום העיקרי בפני ההתבוללות. אלמלא זרמים אלה, מיליוני היהודים הקונסרבטיבים והרפורמים בארה"ב, רובה המכריע של יהדות ארה"ב, לא היו יהודים.

בין ההוגים שרוזנברג לא מוצא את צאצאיהם היהודים הוא מונה את ברנר. בנו היחיד של ברנר, אורי ניסן ברנר (1914-1993), היה ממפקדי הפלמ"ח, מפקד גדוד במלחמת העצמאות, מחלוצי ההתיישבות הקיבוצית בספר, בעמק בית שאן, בקיבוץ מעוז חיים. רוזנברג גם מזכיר את משה מנדלסון כמי שצאצאיו אבדו. הוא רק שוכח להזכיר שמנדלסון היה יהודי אורתודוכסי לעילא ולעילא. אמנם הוא היה המנהיג הרוחני של תנועת ההשכלה, שממנה יצאה היהדות החילונית, ממנה יצאו הזרמים הלא אורתודוכסים, ואף שהיא לא היתה תנועה לאומית, ממנה יצאה גם התנועה הלאומית היהודית, הציונות. אולם הוא עצמו היה יהודי אורתודוכסי, שומר מצוות והגותו היתה אורתודוכסית. העובדה שארבע משש בנותיו התנצרו, אינה מחזקת את דבריו של רוזנברג אלא להיפך, מחלישה אותם, כיוון שעובדה זו מוכיחה שגם צאצאים של מנהיגים אורתודוכסים התבוללו והמירו את דתם.

ההולכים בדרך החשמונאים, הם מי שמחוייבים לקיומו של העם היהודי ולקיומה של היהדות. לפיכך, אין מי שמתאימים להגדרה זו יותר מהציונים. הציפיה הגלותית הפאסיבית לביאת המשיח מיצתה את עצמה בשואה. האלטרנטיבה היחידה לשואה היא הציונות. ומי הם יוצרי המהפכה הציונית? אותם אנשים בהם רוזנברג משתלח.

לא בכדי כתב הרצל בפסקה האחרונה של ספרו "מדינת היהודים": "ומה רבה התהילה הצפויה ללוחמים המסורים לעניין בכל מאודם! לכן אני מאמין, כי דור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים!"

* חדשות בן עזר