הבלוג של אורי הייטנר

זאת תמונת המצב של הדיון הציבורי באורטל, כפי שאני מצלם אותה; תמונה המתבססת אך ורק על התרשמות שלי, ולא על כל בדיקה מקצועית, אולם חברים ששמעו אותה מפי הסכימו עם עיקריה:

אנו מתקרבים לרגע הכרעה בסוגיית הקשר בין תרומה לתמורה. רוב גדול מבין חברי אורטל רוצים קיבוץ שיתופי. מיעוט מחברי אורטל רוצים בקשר בין תרומה לתמורה. המיעוט הזה כולל כמה מהחברים הוותיקים, המרכזיים והיקרים באורטל, אנשים שמילאו תפקידים מרכזיים ותרמו תרומה גדולה במשך השנים. התחושה הציבורית, השמועות בציבור – הם שהכרעה בעד הקיבוץ השיתופי עלולה להביא לעזיבה של חלק מן החברים האלה.

אווירה זו משפיעה על התהליך. היא יוצרת מצב, שבו תחת השאלה העקרונית האם אני בעד קיבוץ שיתופי או בעד תמורה לתרומה, אנשים ישאלו עצמם ברגע ההכרעה – האם אני, הרוצה בקיבוץ שיתופי, מוכן לשלם מחיר של עזיבת חברים מרכזיים?

יש משהו לא חברי ולא הוגן במצב הזה.

****

לפני חודשים אחדים, נודע לי על ניסיון לארגן קבוצת חברים שתאיים בעזיבה, או ביציאה לשנת חופשה, אם לא יוחלט על תמורה לתרומה. המידע הזה הסעיר אותי מאוד; ראיתי בכך התנהגות לא חברית ולא אורטלית.

לא יכולתי להתייחס למידע הזה בשוויון נפש. חשתי שעלי לקום ולעשות מעשה. אופציה אחת שעמדה בפניי, היתה אופציית מאזן האימה – לארגן קבוצה שתאיים בעזיבה אם יוחלט על הפרטה. אולם הבנתי שצעד כזה עלול להיות הרסני – תהליך קהילתי על רקע מאזן אימה כזה יגמר רע. בהתגוששות כוחנית כזו יהיו רק מפסידים.

נקטתי בדרך הפוכה. התחייבתי מעל דפי המידף ובפורומים נוספים, שבסוף התהליך – תהיינה תוצאותיו אשר תהיינה, גם אם ההחלטות שתתקבלנה תהיינה הפוכות לעמדותיי ותהוונה בעבורי שבר של חלום חיי, אשאר באורטל, ואמשיך לפעול באורטל ולתרום לאורטל בדיוק כפי שיהיה אם תתקבלנה עמדותיי. כל מי שמכיר אותי, יודע שלא היו אלה דברים בעלמא. אורטל היא הבית שלי וחברי אורטל הם המשפחה המורחבת שלי, ומכאן נובעת התחייבותי.

קיוויתי מאוד שהתחייבותי תאתגר את החברים החלוקים על עמדותיי בסוגיית השיתופיות, ותענה בהתחייבות דומה מצדם. לצערי, עד כה זה לא קרה.

****

אני שב וקורא לכל חברי אורטל, ליצור אמנה חברתית בלתי כתובה, לשמור על הלכידות והאחדות גם בתנאי מחלוקת, וגם לאחר שתתקבל הכרעה, לכאן או לכאן.

במשך 31 השנים האחרונות, בנינו יחד קיבוץ לתפארת. יחד בנינו קהילה בריאה, חזקה ועובדת. יחד יצרנו משק מפואר, שמעניק לנו עצמאות כלכלית והוא מקור לגאווה לכולנו. יחד יצרנו דרך קיבוצית ייחודית לנו – קיבוץ של אינדבדאוליסטים, הנותן מענה לאתגרי התקופה והסביבה ולצרכי החברים, תוך שמירה על הליבה הערכית של הקיבוץ. יחד יצרנו מסורת תרבותית נפלאה ונכסי תרבות ייחודיים. יחד עמדנו בצורה מעוררת התפעלות בשנים הקשות של האיום הקיומי והמאבק על הגולן. יחד בנינו מערכת חינוכית שהיא שם דבר באזור כולו. יחד חווינו רגעי שמחה והתעלות. יחד חווינו רגעי כאב ואבל. יחד קברנו חברים וילדים. יחד הושטנו את הספינה הזאת, לא אחת בים סוער ומטלטל. על היחד הזה עלינו לשמור גם לנוכח חילוקי הדעות המהותיים בתוכנו.

****

אורטל התאפיינה לאורך כל שנותיה במנהיגות חזקה ודומיננטית שהובילה אותה ביושר, בהגינות ובהצלחה רבה. המספר הרב של חברי אורטל התופסים עמדות בכירות – ציבוריות ועסקיות, בגולן ובגליל, בחוסר פרופורציה למספר חברי אורטל, באופן שאין לו אח ורע באזור, יעיד על כך. ריבוי מנהיגים כזה, טומן בחובו פוטנציאל למאבקי כוחות ולפיצוצים. והנה, לאורך כל שנותיה של אורטל, הצלחנו להימנע מכך ולשמור על לכידות וחברות של ההנהגה.

נכון, המנהיגות האורטלית התאפיינה לאורך השנים גם במידה רבה של לכידות רעיונית. היום מפלגת את קבוצת המנהיגות מחלוקת רעיונית עמוקה. אף על פי כן, אני מאמין שבכוחנו לשמור על השותפות, על האחריות המשותפת ובעיקר על החברות.  

כל מי שמכיר את אמונתי ואת דעותיי, יודע איזה שבר תהווה בעבורי החלטה על תמורה לתרומה. אולם אם תתקבל החלטה כזו, ארתם בכל כוחי כדי לבנות, יחד עם תומכי הרעיון הזה, שיטה אורטלית - הטובה ביותר והצודקת ביותר למימוש הדרך החדשה. אני מצפה ממצדדי התמורה לתרומה, להיות שותפים מלאים לעיצוב שיטה שיתופית אורטלית, שתיתן מענה לצרכים ולבעיות שעולים היום בקיבוץ, אם זו תהיה ההחלטה. אם נחליט כך או כך, רק יחד נוכל להצליח.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל