הבלוג של אורי הייטנר

תקציר שיעור בתיקון ליל שבועות, המכינה הקדם צבאית במיצר  ומתנ"ס הגולן, 26-7.5.09

סוגיית הגיור היא אחת הסוגיות הטעונות ביותר. לכאורה, הסוגיה היא אודות השער ליהדות. למעשה – המחלוקות בנוגע לשער ליהדות, הן השער למחלוקות האמיתיות, בנוגע לזהות היהודית. שאלת השאלות – מי ששולל את הגיור של אדם הרוצה להיות יהודי כמוני, שולל למעשה את היהדות שלי.

לספר את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה, המסע הרגלי דרך סודן (למעלה מ-900 ק"מ) , 4,000 נספים. יהודים שחלומם היה לעלות לירושלים, והיו מוכנים למחיר הכבד ולתלאות האיומות כדי להגשים את חלומם.

1. המסע לארץ ישראל – חיים איביסיס

הירח משגיח מעל, על גבי שק האוכל הדל המדבר מתחתי, אין סופו לפנים, ואמי מבטיחה לאחי הקטנים. עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים מאמץ אחרון, לפני ירושלים. אור ירח החזק מעמד, שק האוכל שלנו אבד המדבר לא נגמר, יללות של תנים, ואימי מרגיעה את אחי הקטנים. עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל. ובלילה תקפו שודדים, בסכין גם בחרב חדה במדבר דם אימי, הירח עדי, ואני מבטיחה לאחי הקטנים. עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום עוד מעט נגיע, לארץ ישראל. בירח דמותה של אימי, מביטה בי, אמא אל תיעלמי לו היתה לצידי, היא היתה יכולה, לשכנע אותם שאני יהודי. עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום עוד מעט נגיע, לארץ ישראל. עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים מאמץ אחרון לפני ירושלים.

ש. מה נקודת השבירה של כותב השיר?

סרטו התעודי של חיים גורי על השואה "המכה ה-81". מבוסס על עדותו במשפט אייכמן של מיכאל גולדמן גלעד, שנדון ל-80 מלקות. אחרי כל המכות בשואה, המכה ה-81 היתה אחרי השואה, שלא האמינו לסיפורו. כאן, יותר חמור – אחרי כל הסבל, כיהודים ששילמו מחיר כל כך כבד כדי לעלות לא"י, עוד פקפקו ביהדותם. האם יש הוכחה גדולה יותר ליהדותם מהמחיר ששילמו? האם יש צורך בעדות נוספת? ההשפלה של "הגיור לחומרה", "הקזת הדם" וכו'. חרפה לאומית.

יהדות בריה"מ – אחרי 70 שנות דיכוי במשטר קומוניסטי, חיות יהודית בלתי רגילה, עדות ל"נצח ישראל לא ישקר". למה נדרשים לגיור? ניתן היה להסתפק, אם בכלל, באקט קולקטיבי.

סוגיית - מיהו יהודי?

חוק השבות (1950) מבטיח את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ. אזרחות אוטומטית. בלי הגדרה מיהו יהודי. 1958 – שר הפנים ישראל בר יהודה הגדיר רשמית (מה שהיה בפועל עד אז) שיש לרשום כיהודי כל מי שמצהיר בתום לב על יהדותו. משבר קואליציוני. שרי המפד"ל התפטרו. דיון היסטורי בכנסת. ב"ג פנה לאישי רוח יהודים מכל העולם. רובם קראו להכיר רק בגיור ההלכתי, בשם שלמות העם. 1959 הוגדר (לא בחוק) שיש לרשום מי שאמו יהודיה או גויר, ואינו בן דת אחרת. 1969 – פרשת בנימין שליט. יהודי, רס"ן בצה"ל, התחתן עם לא יהודיה שלא התגיירה. תבע להכיר בילדיו כיהודים – כיוון שהוא יהודי, אשתו רואה עצמה כיהודיה על פי הלאום, וחסרת דת מבחינה דתית. עתר לבג"ץ. בג"ץ קיבל את עתירתו מסיבות טכניות – הפקידים לא יכלו להוכיח שהילדים אינם יהודים. בעקבות הפרשה ושנה החוק – נקבע בפירוש בחוק שיהודי הוא מי שאמו יהודיה או גויר, ואינו בן דת אחרת. עדין מחלוקת – "כהלכה". זרמים – רוב יהדות ארה"ב. המסר – פקפוק ביהדותם. פשרת נאמן – לא בוצעה בפועל. בג"ץ מהשבוע שעבר – תקצוב הגיור הרפורמי. העליה מבריה"מ – נישואי תערובת וכו'. החרדים השתלטו על הרבנות (בעצמם מזלזלים בה, למשל – כשרות). גישתם – יהדות אינה לאום, רק דת. דרישה להיות דתיים. מנהלת הגיור – הרב רוזן, הרב דרוקמן. גישה מקלה. פסילה רטרואקטיבית. המשמעות – מסר לגבי היהדות של הזרם הדתי לאומי.

טקסטים בנושא הגיור במקורותינו:

לא דת מיסיונרית. גישה שוללת:

2. "ונלווה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב"  (ישעיה יד,א').

ר' חלבו: "קשים גרים לישראל כספחת" (בבלי - יבמות מז,ב, קט,ב, קידושין ע,ב, נדה יג,ב. זהר - בראשית רטו,ב, שמות קצב,א).

ניתן לפרש כביקורת על העם היהודי שאינו מקרב את הגרים ומתייחס אליהם כאל ספחת, או כיחס שלילי לעצם הגיור.

אהבת הגר (דברים י' י"ב-י"ט):

3. יב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ  כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  יג לִשְׁמֹר אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה וְאֶת-חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ.  יד הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר-בָּהּ.  טו רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה.  טז וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.  יז כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים  הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.  יח עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.  יט וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. 

לא מדובר על גרי צדק, אלא על נוכרים החיים בתוכנו (כי גרים הייתם בארץ מצרים). יש המפרשים זאת כגרי צדק [הוויכוח עם מיכאל בן חורין]. אם כך כשמודבר בנוכרי החי בתוכנו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגרי צדק.

גישה חיובית, פתוחה, מקבלת:

4. ובא הלוי... והגר" (דברים י"ד, כ"ט). אמר משה לפני הקב"ה: הגר הזה כלוי לפניך? השיב לו: גדול הוא לפני, שנתגייר לשמי. משל לצבי שגדל במדבר ובא מעצמו ונתערב בצאן, והיה הרועה מאכילו ומשקהו יותר מצאנו. שאלו את הרועה: את הצבי הזה אתה מחבב יותר מהצאן? השיב להם: כמה יגיעות יגעתי בצאני, מוציאם בבוקר ומכניסם בערב עד שגדלו. זה שגדל ביערות ובמדברות בא מעצמו אל צאני, ולא אחבבנו? כך אמר הקב"ה: כמה יגעתי בישראל? הגר הזה בא מעצמו אלי ולפיכך שקול הוא כנגד ישראל וכנגד הלוי (ע"פי ילקוט שמעוני, פרשת בא, י"ב).

גישה פתוחה, מקלה:

5. מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו הנוכרי: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה, כשאני עומד על רגל אחת. דחף אותו שמאי באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל וגיירו. אמר לו הלל: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. זוהי כל התורה כולה, השאר פירושה הוא – לך ולמד (עיבוד על פי שבת, ל"א ע"ב).

הגיור נוסח רות המואביה, אם המלכות:

6. "אל אשר תלכי תלך, ובאשר תליני אלון. עמך עמי ואלוהיך אלוהיי. באשר תמותי אמות ושם אקבר, כה יעשה לי ה' וכה יוסיף, כי המוות יפריד בינך וביני" (רות, א', ט"ז-י"ז).

פשוט – הצהרה בתום לב, כגישת ישראל בר יהודה. המדרש מספר שעברה גיור כהלכה. הזכות לדרוש את הטקטסט בדרכים שונות.

7. מכתב לרות המואביה: "ביום שני בבוקר נקרא שוב את הסיפור היפה שלך. איך דבקת בחמותך, הלכת נגד כיוון התנועה המתבקש מאחת כמוך, ובחרת להצטרף לעם היהודי, ולהתגייר. בזכות הגיור שלך קיבלנו אחרי ארבעה דורות את הנין שלך, דוד המלך.  

כשחושבים על זה, הגיור שלך נבע בעיקר מסיבות משפחתיות. רצית להמשיך להשתייך למשפחה של בעלך שנפטר. רצית להיות חלק מהעם שלו. כנראה בגלל זה קודם אמרת לחמותך נעמי: 'עמך עמי', ורק אחר כך 'אלוקייך אלוקיי'.  

ודאי תשמחי לדעת, רות, שבמדינת ישראל יש היום אלפי אנשים, ובעיקר נשים שהולכים בדרכך ורוצים להצטרף לעם היהודי. גם הם כמוך, עושים זאת בעיקר מסיבות משפחתיות. לחלק מהם יש בני משפחה יהודים והם רוצים להיות כמוהם. חלק רוצים להתחתן עם יהודים כשרים ולהוליד ילדים יהודים למהדרין, ולכן הם רוצים להיות בעצמם יהודים, והם מתגיירים.

המודל שלך רות הוא המודל הכי שכיח היום בבתי הדין לגיור. למעלה משמונים אחוזים מקרב הבאים להתגייר בשנים האחרונות הם נשים, ורובן עושות זאת כדי שילדיהן יהיו יהודים. כמובן שבמהלך הגיור שמתבצע על פי כללי ההלכה הן נדרשות לקבל עליהן עול מצוות, אבל עדיין אי אפשר להתעלם מכך שהמניע הראשוני שלהן נשאר משפחתי.  

וכאן, רות, אני מגיע לבשורה הרעה שלי. אירועים שקרו בתקופה האחרונה הביאו אותי למחשבה שלא בלתי סביר להניח שאם היית חיה אתנו היום, הגיור שלך היה נפסל בשלב מסוים על ידי בית דין חרדי. אם הדיינים החרדים פוסלים את כל הגיורים של ראש מנהל הגיור הרב חיים דרוקמן, הגיוני מאוד שגם הגיור שלך לא היה עומד בקריטריונים המחמירים שלהם.  

אני בהחלט יכול לתאר גם סיטואציה אבסורדית יותר שבה בית דין חרדי היה מטיל כתם ביהדותו של דוד המלך בגלל 'בעיות בגיור' של הסבתא רבה שלו (למרות שמבחינה הלכתית את סבתא מצד האבא, כך שאין בעיה אמיתית). גם ככה אני לא בטוח שהדיינים החרדים היו מסתדרים עם מלך יהודי שהוא גם תלמיד חכם וגם לוחם מהולל. היה להם מאוד קשה להתמודד עם מנהיג שמשלב ספרא וסייפא, ולא מסתגר בעולמה של תורה. בספרי הילדים שלהם הרי מציירים את כל האבות והמלכים בשחור לבן, עם שטריימלים או מגבעות, כדי שאף אחד לא יחשוב בטעות שאברהם אבינו או דוד המלך  לא היו חרדים.   

לכן אני די משוכנע שלו היית מסתובבת בינינו היום, לא היית מקבלת הכשר משום רב חרדי. הרי לא יתכן שאישה תסתובב בשדה, תלקט שבולים, תדבר עם גברים ואפילו תלך לישון שם בלילה. רק על ההתנהגות הזאת בית הדין החרדי היה שולח אותך חזרה למואב.

בקיצור, את צריכה לשמוח על שנפל בחלקך לעבור את תהליך הגיור בתקופת שפוט השופטים ולא בתקופת דון הדיינים, לפחות אלו שאינם ציוניים".

אלישיב רייכנר, "מקור ראשון", ערב שבועות תשס"ח.