הבלוג של אורי הייטנר

במגילת העצמאות לקחנו על עצמנו אתגר גדול: "מדינת ישראל... תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". והנה, דומה שאכן, ישראל מגשימה את חזון הנביאים. כך, למשל - את נבואתו של ישעיהו (א', כ"ג): "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים. כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים".

הנה, כשביום אחד שר לשעבר נשלח לארבע שנות מאסר בעוון לקיחת שוחד ושר אחר – לחמש שנים וחצי בעוון גניבה, חזון ישעיהו הולך ומתגשם לנגד עינינו... מצד שני, עצם העובדה שהחברה הישראלית אינה משלימה עם השחיתות, והמערכת המשפטית אינה מטייחת וממצה את הדין עם השרים הסוררים, מעוררת תקווה לניצחון על מארת השחיתות.

דחיית ערעורו והגדלת עונשו של השר לשעבר בניזרי, עוררה מיד את התקשורת להטיל את הזרקור על ש"ס, מפלגת המושחתים. לעומת זאת, בעקבות העונש הכבד שהטיל בית המשפט על שר האוצר הגנב הירשזון, התקשורת התמקדה באיש, ופסחה על מפלגתו.

למה? הרי "קדימה" היא תמונת הראי של ש"ס. בצדק ירדה התקשורת על ש"ס. הרי אי אפשר לומר על ש"ס שמדובר במפלגה בעלת עבר נקי, שאחד מבכיריה מעד. ההיסטוריה של ש"ס היא היסטוריה של פלילים – עופר חוגי, יאיר לוי, השר לשעבר פנחסי וכמובן, המנהיג ההיסטורי הנערץ אריה דרעי.

אך למה אותה תקשורת "מאתרגת" את "קדימה"? האם עברה הקצר של "קדימה" קוטל קנים? רוני (הצבעה כפולה) בר-און תמורת חברון, צחי (פרשה א', פרשה ב', פרשה ג') הנגבי, חיים רמון, הח"כ ובנו ושכפצו של המנהיג - עמרי שרון, המנהיג הקודם אהוד אולמרט וכמובן – האב המייסד, המנהיג ההיסטורי הנערץ אריק שרון.

בצדק ירדה התקשורת על ש"ס, שמעולם לא התנערה ממושחתיה. להיפך, היא גיבתה אותם, תמכה בהם, בחרה בהם וביזתה את בתי המשפט שהרשיעו אותם, ובעיקר את דרעי.

אך למה אותה תקשורת "מאתרגת" את "קדימה"? "קדימה" היא אוסף של עסקנים שדבקו באריק שרון כאשר היה בשיא חקירותיו הפליליות. היא שבה ובחרה את מושחתיה לצמרת הרשימה בבחירות האחרונות. ושיא השיאים – מיד לאחר שסיים לרצות את עבודות השירות שלו, החזירה "קדימה" את השר המורשע חיים רמון לממשלה ושידרגה את מעמדו למשנה לראש הממשלה.

נכון, ציפי לבני, המנהיגה הנוכחית של "קדימה" היא נקיית כפיים, באופן אישי, אך גם אלי ישי, המנהיג הנוכחי של ש"ס הוא נקי כפיים באופן אישי. וכפי שישי מחבק את המושחתים, כמו בביקורו אצל השר לוקח השוחד בניזרי בשבוע שעבר, כך הקיפה ציפי לבני את עצמה במקורבים מושחתים.

לא, נושא המאמר אינו "קדימה". המאמר לא נועד לתקוף ולבקר את "קדימה". אני מאחל ל"קדימה", שפרישת חיים רמון מן החיים הפוליטיים היא סימן לראשית התנקותה ממנהיגיה המושחתים, ושניתן יהיה בקרוב לכבד ולהעריך מפלגה זו, גם כאשר חולקים על עמדותיה.

נושא המאמר הוא התקשורת. מאז הקים אריק שרון את "קדימה", ובפרט בתקופת הבחירות האחרונות, חלקים נרחבים בתקשורת התגייסו למען "קדימה" והיו לשופריה. ההבדל בין היחס לש"ס לבין היחס ל"קדימה" זועק לשמים. הפער בין ההקשר המפלגתי בסיקור גזר דינו של בניזרי לבין ההקשר המפלגתי בסיקור גזר דינו של הירשזון, הוא בלתי נסבל.

ביחס זה של איפה ואיפה, מעידה על עצמה התקשורת, שהשחיתות אינה מטרידה אותה באמת, אלא היא עושה שימוש סלקטיבי בשחיתות כדי לקדם אג'נדה פוליטית.

* אומדיה", הפורטל לצדק חברתי - BSH