הבלוג של אורי הייטנר

נאום במסיבת מתגייסים, בני הגולן 2009

לפני חצי שנה, נשלח צה"ל למערכה חיונית – מבצע "עופרת יצוקה", שנועד להסיר את איום הטילים ששוגרו ללא הפסק במשך 8 שנים מרצועת עזה לעבר שדרות, אשקלון ויישובי הנגב המערבי. היה זה פחות משנתיים וחצי אחרי מלחמת לבנון השניה, שבה נשלח צה"ל להלחם בטרור מצפון, שאף הוא בא לידי ביטוי בירי טילים לעבר אוכלוסיה אזרחית בצפון הארץ ובחטיפת חיילים ורציחתם. מלחמה זו התקיימה 4 שנים בלבד לאחר מבצע "חומת מגן" שבו נלחם צה"ל בתשתיות טרור המתאבדים שזרע מוות ברחובות ערינו, באוטובוסים, קניונים ומסעדות.

מתקפת הטילים מרצועת עזה נמשכה ואף גברה גם אחרי שישראל נסוגה ממנה ועקרה את יישוביה. המתקפה מלבנון נמשכה גם לאחר שישראל נסוגה מלבנון. טרור המתאבדים נמשך והתגבר אחרי נסיגת ישראל מהאזורים המאוכלסים ביש"ע. לדאבוננו, אנו נוכחים שוב ושוב שהמלחמה בינינו לבין אויבינו הינה מלחמה על כל הקופה, הנובעת מאי נכונותם להשלים עם קיומה של מדינה יהודית בא"י. המציאות הזאת אינה עומדת להשתנות בקדנציה שלנו.

כאשר הייתי ילד, הוריי איחלו לי שלא אתגייס לצה"ל כי כבר לא יהיה צורך בכך. עד שאגדל לבטח יהיה שלום. הם האמינו בכך, באמת ובתמים. לילדיי איני מבטיח זאת. המציאות חזקה יותר מהתקוות, ועלינו לבנות את חיינו לנוכח המציאות.

המציאות היא, שמלחמת העצמאות שלנו טרם הסתיימה ואינה עומדת להסתיים. ולכן, כל שנתון בתורו נדרש להמשיך ולשאת בעול קיומה של המדינה וההגנה עליה. כעת הגיעה שעתכם.

למרבה הצער, השירות בצה"ל אינו מובן מאליו היום בחברה הישראלית. יש איים גדולים של השתמטות משירות, של נטישת השירות באמצע, של ראש קטן, של השתמטות משירות מילואים ואף מקרים של סרבנות. יותר משזו בעיה ביטחונית, זו בעיה חברתית וחינוכית.

אני שמח לציין, שאלינו, קהילת הגולן, הנגע הזה לא הגיע. לאורך שנים רבות, בני הגולן הם בין הראשונים שבראשונים בשיעור הגיוס בכלל, והגיוס לשירות משמעותי וקרבי בפרט.

אין זה מקרה – יש משהו בדי.אן.איי. התרבותי והחינוכי בקהילת הגולן, שהגיוס לצה"ל הוא רק ביטוי אחד שלו. ביטוי נוסף שלו הוא ההתנדבות של רבים מבנות ובני הגולן לשנת שירות לפני הצבא, שנה של התנדבות בתחומי החינוך, הרווחה וקליטת העליה שירות לאומי משמעותי בן שנתיים של הבנות הדתיות, הליכה למכינות קדם צבאיות המעצבות את המנהיגות העתידית של החברה הישראלית. מהו אותו קוד תרבותי?

42 שנות ההתיישבות בגולן עיצבו כאן מראשיתם קהילה המבוססת על ערכים של מחוייבות, של פטריוטיות, של תרומה לכלל, של אכפתיות, של חברות, של התנדבות, של נתינה ובמילה אחת – ציונות.

התופעות של פוסט ציונות, של החלפת הציונות בציניות, של אגואיזם ונהנתנות, לא הצליחו לעבור את גשר בנות יעקב. היום, כאשר אתם יוצאים מחממת הגולן ומתחברים לכלל החברה הישראלית, בשירות הלאומי, בשנת השירות ובצה"ל, בתפקידי חינוך, הדרכה ופיקוד, שאו את הדגל הגולני הזה והשפיעו מטובו על החברה הישראלית כולה.

אני מאחל לכם שירות משמעותי, שתתרמו בו תרומה גדולה למדינה ולחברה הישראלית. לכו לשלום וחזרו בשלום! אנו מחכים לכם כאן, בגולן, בבית.