הבלוג של אורי הייטנר

באוגוסט 1985 הופיע מאיר אריאל באורטל. כמקובל באותם ימים, ההופעה נערכה ב"קלטל". הישיבה של הקהל הייתה סביב שולחנות. האולם – ענק. אולם להופעה לא ירדו יותר מ-25 חברים. אחרי השיר הראשון היו בערך 20. אחרי השני – אולי 15. לאחר חמישה שירים התייצב המספר על 5-6 איש.

ומאיר אריאל עמד מולנו, רק הוא והגיטרה, ושר כאילו האולם מלא. נתן הופעה שלמה, הזיע כהוגן, שר ודיבר וסיפר, ואף נתן הדרן או שניים. ולא אמר מילה על מספר האנשים בפניהם הוא מופיע. אפילו ברמז הוא לא ביטא איזו תחושה של אכזבה.

... הוא היה רגיל. כך נראו כל הופעותיו. הוא היה מעין דרשן נודד העובר ממקום למקום, מרביץ את משנתו למי שרק מוכנים ורוצים לשמוע. וגם אם הם בודדים, הם בעבורו עולם ומלואו.

ב-1987, השנה בה עזב את קיבוץ משמרות והשתקע בת"א, יצא מאיר אריאל למסע הופעות ברחבי הארץ, שנקרא "מסע הבחירות של מאיר אריאל". הוא נסע עם מכוניתו, מלווה בלהקת "כריזמה" (משה לוי, יהודה עדר, מיקי שביב, אדם מלר, יואב קוטנר ורע מוכיח) נעצר במקומות שונים בארץ, מקריית שמונה ועד אילת, ושר ודיבר את מרכולתו. המסע תועד בסרט דוקומנטרי של סלע אידו הנושא את שם המופע, ובשירו "בצהרי יום" (בביצוע דיוויד ברוזה). הקהל לא כל כך התרשם וממש לא כל כך הבין מה הוא רוצה מהם. "תראו תראו את כל ה'גארי קופרים' האלה / 'קלינט איסטוודים' דמי קולו, יענו בזים לשרב / הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם / מתרבות המערב" ("בצהרי יום").

מי היה מאמין שאי פעם מאיר אריאל ימלא את קיסריה?

****

שנה אחרי מותו מילא מאיר אריאל את קיסריה. מיטב אמני ישראל הצדיעו לו במופע "עם הגב לים". אני האזנתי לתכנית בטרנזיסטור צהוב קטן, במהלך שירות מילואים בצאלים. כעבור שנה ישבתי עם עוד כאלפיים איש על הדשא במשמרות, עליו נכתב "אגדת דשא". וכך מידי שנה נערך המופע לזכרו במשמרות.

והשנה -  "עשר שנים בלעדיו", שוב בקיסריה. עמוס ואני היינו בין 5,000 המאושרים, הזריזים שהספיקו לרכוש כרטיסים (כלל לא זולים) בזמן. חודש לפני המופע כבר לא היו כרטיסים. עוד אלפים רבים לא הספיקו לרכוש כרטיסים. לא אתפלא, אם המופע הבא יערך באיצטדיון ר"ג (כמו המופע הקרוב של ליאונרד כהן).

במשך כמעט 4 שעות, ישבו, עמדו ורקדו 5,000 איש, מבני נוער ועד פנסיונרים, ושרו את שיריו, רבים יודעים את מרבית השירים על פה. מי היה מאמין?

****

בהיותי בן 14, שמעתי ברדיו שיר שהקסים אותי – "טרמינל לומינלט". לא ידעתי מי זה מאיר אריאל. לא קישרתי אותו למי שכתב ללהקת "תמוז" את "סוף עונת התפוזים" ואת "הולך בטל". לא קישרתי אותו עם מי שכתב לאריק איינשטיין את "מכופף הבננות", "סיפור מותם של עלמה ועלם" ו"אגדת דשא". לא קישרתי אותו גם ל"צנחן המזמר" שכתב ושר את "ירושלים של ברזל". "טרמינל" היה הסינגל הראשון של אריך הנגן הראשון של אריאל "שירי חג ומועד... ונופל". שמעתי, והייתה זו אהבה מהאזנה ראשונה. ציפיתי לעוד סינגל ועוד סינגל, והוקסמתי מכולם. רצתי לקנות את התקליט, כשיצא, וכך – כל תקליט ודיסק שהוציא.

אבל בניגוד לאמנים אחרים שאהבתי, לא מצאתי כמעט שותפים לאהבה למאיר אריאל.

השירים שלו נראו ארוכים מידי, מורכבים מידי, מסובכים מידי, גבוהים מידי. הלחנים השאנסונריים שלו לא היו מספיק "מנגינתיים". השירה שלו לא הייתה מספיק "שירתית".

במשך השנים הוא בנה, אט אט, עדת מעריצים שהכירה, אהבה, למדה ודרשה את שיריו. אבל הקבוצה הזאת חשה כמו כת קטנה ושולית. הוא נחשב לאמן יוצר מוערך ואיכותי. היה אמן של אמנים. אבל אל הקהל הרחב, הוא לא הצליח לפרוץ עד יומו האחרון.

****

אחרי מותו הושמעו רבים משיריו ברדיו. אנשים רבים שאלו, מופתעים: מה, זה הוא שכתב את "ערב כחול עמוק"?! מה, גם "שלל שרב" הוא של מאיר אריאל?! ו"לישון לישון", "סוף שבוע בכפר", "פתאום בלעדיו", "מתחת לשמים", "בשדה ירוק"?!

ובמהרה, מאיר אריאל היה ליותר קונסנזוס מקונסנזוס, ושיריו – ליותר מיינסטרים ממיינסטרים. ויצירתו – להתגלמות הקלאסיקה הישראלית.

את שירו "בדרך הגדולה" ("ענבלים") מסיים נתן אלתרמן במילים "להביט לא אחדל / ולנשום לא אחדל / ואמות // ואוסיף ללכת". ואכן, אמנים רבים מתו... והוסיפו ללכת. יצירתם החיה, השאירה אותם בחיים. כך, למשל, אמנים רבים שהלכו לעולמם בשנים האחרונות, כנעמי שמר, אהוד מנור, יוסי בנאי ואחרים.

אבל אצל מאיר אריאל התופעה היא שונה – אחרי מותו הייתה לו עדנה. אחרי מותו הוא החל לפתח קריירה שניה, של אמן פופולארי מצליח.

... כמה חבל שהוא לא זכה ליהנות מכך.

****

"לימדו למוד בכל הכוח / לימדו למוד כהידרש / לימדו למוד ואל תת שכוח" (מאיר אריאל, "שיר תת מודע זמני"). אני רואה במשפט זה מעין צוואה של מאיר אריאל, ובכל הזדמנות אני מלמד ודורש את שיריו.

ד ר ך   ה ד מ ע ה   ש ל   ה ל י צ ן   ה מ ש ת ו מ ם

ערב לאוהבי מאיר אריאל, במלאת עשור למותו

במוצ"ש הבא 15.8.09 נתכנס – אוהבי מאיר אריאל באורטל ובסביבה, לערב מיוחד לזכרו, במלאת עשור למותו. הערב יתקיים ב-21:00 במועדון אורטל.

הערב יכלול לימוד, בהנחייתי, של אחדים משיריו הקסומים של מאיר אריאל, האזנה מודרכת לשיריו – בביצועו ובביצועים אחרים, צפיה בו ב-DVD ושירה משיריו בהובלתם של דניאל וענר מגרעין "שורש" לאורטל.

אוהבי מאיר אריאל – נוער ומבוגרים, מוזמנים!

* מידף - עלון קיבוץ אורטל