התשובה לשאלה שבכותרת מובנת מאליה, לכאורה. בנימין נתניהו.
אכן, בנימין נתניהו הוא האידיאולוג של ההפרטה, הוא האיש שדחף אותה והטיל עליה את כל יוקרתו ומלוא כובד משקלו.
אבל האמת היא, שמי שאחראי לכך יותר מכל הוא אהוד ברק. מדוע ברק? כי אילו ברק רצה, הוא היה מונע את ההפרטה. הדבר היה בידיו.
טרם כניסתה של מפלגת העבודה לממשלה, התנהל בתוכה וויכוח האם הדרך לשיקומה עובר בחברות בממשלה או באופוזיציה. אין תשובה חד משמעית לשאלה זו וזו גם אינה השאלה האמיתית. נכון יותר לשאול היכן מפלגה יכולה להשפיע יותר. גם כאן התשובה אינה חד משמעית. ניתן להשפיע בממשלה ובאופוזיציה. אפשר גם סתם לחמם כיסאות בממשלה או להיות אופוזיציה עקרה.
העיקרון של אדמות הלאום הוא אחד העקרונות המכוננים של תנועת העבודה הציונית. בעלות הלאום על אדמת א"י היא ערך לאומי וחברתי. אם יש הצדקה לישיבת מפלגת העבודה בקואליציה, היא כדי למנוע את הפרטתן.
לכן, אילו מפלגת העבודה הייתה בעלת חוט שדרה רעיוני, איומו של ראש הממשלה לפטר את השרים וסגניהם אם יצביעו נגד ההפרטה אינו מצדיק את ההצבעה. שרים המפוטרים בשל הצבעה על פי צו מצפונם, ממלאים את שליחותם באופן הראוי ביותר.
אבל איום הפיטורין היה איום סרק. נתניהו הצמיד לרקותיהם של שרי העבודה אקדח... אבל האקדח מת מצחוק. בגלל סוגיית הקרקעות שווה לפרוש מן הממשלה? שאלו שרי העבודה ומצמצו ראשונים. האם בגלל סוגיה זו נתניהו היה מפרק את ממשלתו, אולי מאבד את השלטון?
נתניהו זקוק למפלגת העבודה, ולא היה מפטר את שריה בשל סוגיה זו. אילו מפלגת העבודה עמדה איתן, גם השר הרשקוביץ היה מצטרף לחברי סיעתו – "הבית היהודי" ומצביע נגד. גם בוגי יעלון היה מצביע נגד. גם ח"כי ליכוד אחרים המתנגדים לחוק היו מצביעים נגד. רוב חברי הכנסת מתנגדים להפרטה והיו מצביעים נגדה. אילו ברק החליט – ההפרטה לא הייתה עוברת.
ההצעה לא הייתה נופלת בהצבעה. היא כלל לא הייתה עולה להצבעה. נתניהו היה מתקפל. ההתקפלות הייתה מופיעה במסגרת פשרה פוליטית מכובדת. הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, שהינה חיונית כשלעצמה במסגרת המלחמה בביורוקרטיה הבלתי נסבלת של המינהל, הייתה עוברת ברוב עצום. בהצעת הרפורמה היה משונה סעיף מכירת הקרקעות ל"החכרה לדורות". הייתה מוקמת ועדה ממשלתית שתדון באפשרות למכור קרקעות החל בשנת 2014 או משהו כזה.
אילו ברק רצה.
אבל ברק לא רצה. אהוד (אקירוב) ברק לא רצה, כי הוא תומך אידיאולוגית ברעיונות ההפרטה ובהםהפרטת אדמות הלאום.
מפלגת העבודה איבדה את דרכה. אני איבדתי את האמון במפלגת העבודה כבר בשנות ה-90, כשהפכה ממפלגת התיישבות למפלגת נסיגה, כאשר ממשלתה ניסתה להוביל לנסיגה מהגולן וחורבן מפעל ההתיישבות בגולן. תמיכת מפלגת העבודה בהפרטת הקרקעות היא המשך ההתדרדרות במדרון החלקלק שהחל כבר לפני למעלה מעשור וחצי.
* "על הצפון"