הבלוג של אורי הייטנר

הפרשה המחפירה של לימודי העולים מאתיופיה [הגיע הזמן שנפסיק לכנות אותם "אתיופים". הם אינם אתיופים, אלא יהודים ישראלים ממוצא אתיופי] בפ"ת, אינה חדשה. כך היה גם אשתקד, לפני שנתיים, לפני שלוש וארבע שנים. מה ההבדל בין מה שקרה השנה לבין השנים שעברו? השנה, לראשונה, שר החינוך עמד בפרץ, אמר אמירה ערכית, חד משמעית, נחרצת ועמד מאחוריה בכל העוצמה. הוא הבהיר שישלול את מלוא התקציבים מבתי הספר הגזעניים ובסופו של דבר עמידתו האיתנה הביאה לתוצאה חיובית.

אילו רק לשם כך נבחר גדעון סער לתפקידו – דיינו!

בהתמודדות עם הפרשה זאת, התגלה סער כמנהיג אמיתי, כאיש חינוך, כאדם. הפרשה הזו אינה רק ביטוי לגזענות ולגישה אנטי ציונית (פגיעה בקליטת עליה והתייחסות לעולים כאל גלולה מרה שיש לבלוע במינון נמוך, היא גישה אנטי ציונית בעליל), אלא גם סימפטום לבעיית החינוך הפרטי במדינת ישראל.

"המשבר במערכת החינוך הוא משבר עמוק ורב ממדי. אין טעם להכחיש או לטאטא את זה מתחת לשטיח. יש משבר בחינוך הממלכתי ובממלכתי דתי, ובמערכת האיזון בינו לבין המערכת הנקראת 'מוכר שאינו רשמי'. מערכת הכוחות היום היא בלתי הגיונית ומעוותת בעיניי. מדובר בדבר שצריך להתמודד איתו. חלק מהחינוך הוא גם אינטגרציה תוך ניסיון לעזור לחלש להשתלב בחברה. החינוך הוא גם היכרות עם האחר. התפתחה במערכת החינוך קלות בלתי נסבלת של פתיחת מוסדות פרטיים במימון המדינה. חינוך פרטי זה חינוך פרטי. אבל היום המדינה מממנת 75 אחוז מהחינוך המוכר שאינו רשמי, שזה למעשה חינוך פרטי במימון ציבורי. אנחנו בעצם מחלישים בכך את בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, כי אנחנו מעודדים במו ידינו את החינוך הפרטי וזאת טעות. אנחנו הולכים ומרוקנים את מרכז המערכת לשוליים, והתוצאה ההכרחית של זה תהיה התרחבות אדירה בפערים החברתיים, שזו תופעה שממילא קיימת בישראל. החינוך הממלכתי ישאר רק לחלשים או לכאלה שאין להם ברירה. כל מי שיש לו ברירה ילך לחינוך פרטי. אני מצפה שתלמידים חזקים ירימו את התלמידים החלשים יותר כלפי מעלה, ולא שיהיו מסגרות נפרדות לחלשים שיבטיחו שגם בעתיד הם ישארו חלשים". הציטוט הזה אינו מפיה של שלי יחימוביץ'. את הדברים האלה אמר גדעון סער, הליכודניק, בראיון ל"מקור ראשון". ואם את הנחישות שגילה בפרשת העולים מאתיופיה יגלה בהתמודדות עם הרעה החולה הזאת, תרומתו לחברה הישראלית ולחינוך בישראל לא תסולא בפז.

ראוי שנזכור, שמדינת ישראל הייתה עד לפני שלושה עשורים המובילה בעולם במבחני המדידה השונים בתחום החינוך. היה זה בתקופת הפריחה של החינוך הממלכתי, הציבורי, כאשר ערכי השוויון, הסולידריות והערבות ההדדית היו הערכים המובילים בו, לצד ערכי הציונות. "בדרך כלל מנגידים בין הישגים לבין ערכים ואני חושב שיש זיקה ביניהם. חינוך לערכים מחזק הישגים, ולא להיפך. זו לא בחירה בין זה לזה", אמר סער באותו ראיון. ככל שיקדם סער את ערכי החינוך הציבורי הממלכתי, ישופר החינוך בישראל גם בהישגים הלימודיים.

כוונתו של סער לחזק באופן משמעותי את החינוך הערכי לזהות יהודית, זהות ציונית, ערכים חברתיים ודמוקרטיה, חיונית מאין כמותה. הבורות בתחומי היהדות והציונות נוראית. אני מרבה ללמד ולהרצות במכינות קדם צבאיות. חניכי המכינות הם השאור שבעיסה של בוגרי מערכת החינוך. מדובר בבני נוער שדחו בשנה ולעתים בשנתיים את שירותם, ומקדישים את התקופה הזו לעשיה התנדבותית למען החברה הישראלית לצד לימוד לעומק של תכנים יהודיים, ציוניים ואוניברסליים, לימודי פילוסופיה, ספרות, אזרחות ויהדות; תורה לשמה, ללא ציונים ומדידה כלשהי. לאחר מכן אלה הם הטובים שבמפקדים בצה"ל ומנהיגים חברתיים באזרחות, אחרי שחרורם.

כאשר אני פוגש אותם בתחילת השנה, אני נתקל בשתי תופעות קשות. האחת – הם אינם יודעים לקרוא. אינם יודעים לקרוא בתנ"ך, אינם יודעים לקרוא שירה. השניה – הם בורים ועמי ארצות בכל הקשור ליהדותם. הבעיה האחת נובעת משיטות קלוקלות של לימוד קריאה, שנבעו מכוונות טובות, אך הוכחו ככישלון. הבעיה השניה נובעת מחינוך לבוריינות – פשוט המערכת טיפחה את הבורות, גידלה את הילדים להיות בורים. ברור, שאם זו התמונה אצל חניכי המכינות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שהמצב בקרב כלל בוגרי י"ב חמור שבעתיים. בשלושת החודשים הראשונים במכינה, הם לומדים יותר יהדות וציונות מכפי שלמדו ב-12 שנות החינוך בבית הספר. לעומת זאת, בעיית הקריאה נותרת בעינה.

אני שמח מאוד שסער בחר כמטרה עליונה את החינוך הערכי ומוביל תכניות בתחום זה. יש לקוות שהוא ישכיל לחשוף את התלמידים ליהדות פלורליסטית, על כל זרמיה, ולא יוליך אותם במשעול הצר של האורתודוכסיה בלבד.

לצערי, גדעון סער דחה, לעת עתה, הצעות של מומחים במשרדו להחזיר את השינון בע"פ של טקסטים קלאסיים מן התנ"ך והשירה העברית. החשש מפני סתירה בין שינון לבין הבנה וביקורת אינו מוצדק. בקיאות בנכסי היסוד של התרבות, היא חלק ממהות היותו של אדם בן תרבות.

עוד כיוון שגוי שבו מתלבט השר הוא הרעיון של שירת ההמנון מידי יום. יש להתייחס להמנון בקדושה וחגיגיות. שירתו מיד יום, מפקיעה ממנו את הקדושה והחגיגיות, מוזילה אותו והופכת אותו לשיר של חולין. יש להסתפק בכך שהתלמידים יכירו את ההמנון ואת מילותיו, יבינו את מסריו, ידעו מיהו נפתלי הרץ אימבר שכתב אותו וישירו אותו חמש פעמים בשנה, בטקסים מתאימים.

סער ספג ביקורת על כך שהציב את הגיוס לצה"ל כיעד חינוכי מרכזי וכמדד להצלחת בתי ספר. יש לחזק את ידיו. החינוך לשירות משמעותי הוא התגלמות החינוך לערכים. זהו חינוך לאהבת המולדת, לפטריוטיות, למחוייבות לאומית. אלה ערכים חשובים ביותר, שבלעדיהם אי אפשר לבנות אומה ואי אפשר לקיים מדינה.

החינוך לשירות משמעותי הוא חינוך לערכים חברתיים. המסר בחינוך זה, הוא נגד אגואיזם, בעד נכונות של אדם לתרום למען הכלל, לתת מעצמו 3 שנים למען הכלל ולהיות מוכן לשלם כל מחיר, אפילו את חייו, למען הכלל. מה מחנך לערכים יותר מחינוך זה?

אין חינוך לערכים ללא דוגמה אישית ובראש ובראשונה – מהעומד בראש המערכת. תפקודו של סער במשבר חינוך העולים מאתיופיה, היה מופת של ערכיות יהודית, ציונית, דמוקרטית וחברתית. על כך הוא ראוי למלוא ההערכה.

צעד חיובי נוסף בו נקט סער, הוא הכנסת שינויים בתקנות בדבר זכויות התלמיד. כל תלמיד ראוי לכבוד ואת זכויותיו יש לכבד, אך ברצון לכבד את זכויות התלמיד הגענו למצב של העדר גבולות. ללא גבולות אין חינוך, אין חברה ואין כבוד. לצד זכויות התלמיד, יש להעמיד את חובות התלמיד, והשר ראוי לברכה על כך שהוא הולך בדרך זו. עם זאת, יש לקוות שהוא לא יגרר לפתרונות קסם של משמעת חיצונית, כמו תלבושת אחידה ועמידה לכבוד המורה הנכנס לכיתה. יש להשתית את המשמעת על משמעות ולא על טקסיות.

יש לקוות שגדעון סער יחזור אל דו"ח דוברת – הבחינה הרצינית ביותר של מערכת החינוך הישראלית. אין חובה לאמץ את המלצות הדו"ח כמקשה אחת, אך יש בו תובנות חשובות מאוד אודות החינוך הראוי, אופי יום הלימודים ועוד, שראוי לאמץ אותן וליישמן.

ביום שבו נכנס גדעון סער לתפקידו, שמחתי על ההישג הגדול והחשוב שבעצם כניסתו –החלפתה של יולי תמיר, שרת החינוך הגרועה ביותר בתולדות המדינה. היום, לאחר חודשים אחדים בתפקיד, ולאחר פתיחה מוצלחת מאוד של שנת הלימודים הראשונה שלו בתפקיד, ציוני התעודה הראשונה שלו טובים מאוד.

* הפורטל לצדק חברתי BSH

"חדשות בן עזר"