הבלוג של אורי הייטנר

במאמר התגובה שלה למכתבו הגלוי של רונן למרכז המשק, כתבה דינה פ', בין השאר: "אופי חיינו פשוט מאפשר לחיות תחת מטריה אחת גדולה ומגוננת, בה אתה לא חייב להתפרנס ביחס להוצאותיך, אתה לא חייב לתכנן, אתה לא חייב לדאוג לעתידך, זו גזירה משמיים ויש מי שעושה זאת עבורך.......".

האמנם אלה פני אורטל?

האמת היא שהדברים אינם מופרכים לחלוטין. כפי שיש אנשים המנצלים לרעה את הדמוקרטיה, כפי שיש אנשים המנצלים לרעה חופש, כפי שיש אנשים שמועלים באמון בחברה המבוססת על אמון, יש גם בקיבוץ, ויש גם באורטל, אנשים המנצלים לרעה את אורח החיים השיתופי הוולונטרי של הקיבוץ. אך כפי שהמועלים באמון אינם מעידים על האמון ואינם צריכים לגרום לחברה להמיר את האמון באי אמון וחשדנות, כך העובדה שיש בתוכנו אנשים החיים כפי שדינה תארה, אינה סיבה להמיר אותה בחיים הפוכים.

האמת היא, שמספר החברים המנצלים את החברה בדרך אותה מתארת דינה כל כך זעיר ושולי, שבהצגת הדברים שלה יש משום הטלת דופי בעצמנו. האמת היא שרוב מוחלט של חברי אורטל, הם אנשי עבודה חרוצים, המשכימים מידי בוקר לעמל יומם ותורמים מעצמם בעבודה ואף אחרי העבודה – לא רק לעצמם, לא רק כדי לדאוג לעתידם, אלא כדי לתרום לכולנו ולדאוג לעתיד כולנו.

הניסיון של מספר אנשים להציג עצמם כמי "שסוחבים על גבם את..." מקומם. איש אינו נושא על גבו אף אחד אחר. אנו חברה של שותפים, בה כל אחד תורם את תרומתו, איש איש על פי יכולתו, והתרומה אינה רק מה שבא לידי ביטוי בתלוש השכר.   

****

לפני שבועות אחדים, דינה ואני נכחנו יחד בפורום, שבו הוצגה תמונת ההשתכרות של חברי אורטל. האמת היא שלא היה שום חדש בנתונים הללו. המידע הזה ניתן לנו מידי שנה באסיפה על תכנית משק, ומי שנפל מהכיסא, הוא מי שמדיר רגליו מהאסיפות הללו.

מה ראינו שם? ראינו תמונת התפלגות שכר נורמלית, כמו בכל חברה רגילה. מעט אנשים מרוויחים הרבה, הרבה אנשים מרוויחים מעט, כמו בכל חברה. מה ההבדל בינינו לבין חברה קפיטליסטית? בחברה קפיטליסטית התוצאה של המציאות הזאת, היא פערים כלכליים גדולים בין החברים. הפערים הללו הם נקודת ההתחלה להתרחבותם בדור הבא וכן הלאה. התוצאה אצלנו היא שמהשכר הזה ומהכנסות העסקים המשותפים שלנו, כולנו נמצאים בעשירון העליון.

בעיניי, הנתונים הללו הם ההוכחה הניצחת לצדקת הרעיון. מישהו אחר יכול לפרש אותם אחרת – כל אחד על פי ערכיו ואמונתו. אך האמת חייבת להיאמר.

לאחר הצגת הנתונים, שמעתי מחברים את הטענה שאנו אמנם בעשירון העליון אך איננו מרגישים כך. אני, למשל, רואה זאת אחרת – אנו אמנם בעשירון העליון, אך את מה שמקבלים הילדים שלנו בתחום החינוך, מקבלים מעטים במאיון העליון. למה? כי זה סדר העדיפויות שלנו. כן, גם זו שאלה של ערכים ואמונה.

****

כפי שמזל דיווחה לפני מספר שבועות, אנו מקיימים תהליך של הידברות ליצירת הסכמות אודות פשרה בנוגע לאורחות חיינו. אני שותף למהלך הזה.

פשרה, כשמה כן היא – אינה אידיאל, אינה הרצוי, אינה השאיפה, אלא אנו מתפשרים בה על מה שאנו מאמינים. הפשרה הזאת קשה לי משאול, אך אני שותף לגיבושה, כי חשוב לי להמשיך לחיות יחד עם החברים שפעם היו שותפים לדרך, והיום הם עדיין שותפים לבית ולמשפחה המורחבת. וכאשר יש מחלוקת עמוקה כל כך על הדרך – האפשרויות הן קרע בין השותפים, או פשרה למען שלום בית.

אני מאמין שאחדות אורטל היא מטרה נעלה, המצדיקה פשרות כואבות. אם העמדות של דינה ושלי מנוגדות וקוטביות כל כך, אך אני אוהב את דינה וחשוב לי לשמור על השותפות איתה ואני בטוח שזה הדדי (הרי לא בכדי אנו חולקים אותו יומולדת), ראוי שנגיע לפשרה שתאפשר את החיים המשותפים.

בפשרה הזו, כל אחד מאיתנו יאלץ לוותר על כמה דברים החשובים לו מאוד, כדי לאפשר לרעהו להגשים דברים אחרים החשובים לו מאוד. האם נצליח לגבש פשרה כזו? אני מאמין שהדבר אפשרי.

אך גם אם אני מוכן להתפשר על הדרך כדי לקיים את השותפות, איני מוכן להתפשר על האמת שלנו. הטלת דופי בעצמנו והצגת רבים מחברי אורטל כבטלנים ונצלנים היא תמונה שקרית, שאין כל קשר בינה לבין המציאות. מי שמציע דרך אחרת, על פי אמונתו, אינו חייב לעוות את התמונה האמיתית של אורטל, כדי לשכנע את עצמו שיש צורך בשינוי שהוא מציע. כמי שהוביל את אורטל לשינויים רבים, מעולם לא הצגתי את אורטל כחברה חולה וכושלת, אלא כחברה בריאה וסיפור של הצלחה ומתוך אותה מציאות הצעתי את רעיונות השינוי. כי האמת היא שאורטל, מכל בחינה, היא סיפור של הצלחה אדירה.

****

הערה קטנה בנוגע לשכר – אני שומע דיבורים דמיוניים על רמת השכר שחברי אורטל יכולים להגיע אליו, אם רק נחולל שינוי זה או אחר. אני חייב להתוודות – פעם גם אני דיברתי כך. אמנם המסקנה שלי לא הייתה הפרטה, אלא דרכים אחרות להגדלת הכנסות אורטל מעבודה כמו תמחור המשרות, תלושי השקיפות (שבעיניי יש להציגן אחת לחודש) ועוד. גם היום אני תומך בצעדים אלה.

אולם היום, לאחר קרוב לעשר שנים של עבודה מחוץ לקיבוץ והיכרות עם השכר המקובל במשק ובפרט בפריפריה, אני הרבה יותר ריאלי בנדון. המספרים שנזרקים בדיונים האלה תלושים מן המציאות, וכדאי שלא נשלה את עצמנו ששינוי זה או אחר יחיל על אורטל מציאות אקס טריטוריאלית המנותקת מהסביבה.

* מידף  - עלון קיבוץ אורטל