השנה ה-32 של אורטל נפתחת בהשקת הספר של ... שנת ה-30 – "שלושים שנים וסיפורים – קיבוץ אורטל 1978-2008". כן, זה לקח הרבה זמן, הרבה יותר מכפי שתכננו. אבל בעוד שבוע, כאשר תראו את התוצר, תסכימו שהיה כדאי להמתין.
התוצר הוא באמת מקסים – הן בתוכן והן בצורה. תוצר איכותי מאוד, מכל בחינה; נקי, מהוקצע, מקצועי מאוד. "אין פשרה על האיכות" – לדעתי זהו מוטו אורטלי מאוד.
****
יש דרכים שונות ליצירת ספר יובל. ניתן לבצע מחקר היסטורי מעמיק על תולדות אורטל (וראוי שמחקר כזה יעשה. מי ירים את הכפפה? כדאי שיהיה זה מישהו מן הדור השני של אורטל). ניתן לערוך ספר ראיונות עם כל חברי אורטל. אפשר להוציא ספר סוציולוגי / פסיכולוגי דוגמת ספריה של עמיה ליבליך על בית השיטה ("קיבוץ מקום") ועל גלגל ("גלגולו של מקום"). ניתן להוציא קובץ המספר את סיפורה של אורטל דרך גיליונות המידף. ניתן לכתוב את הסיפור ההיסטורי כרומן (דוגמת "הביתה" של אסף ענברי על אפיקים).
הדרך שבה בחרנו היא סיפורי החברים. ספר סיפורים אינו ספר היסטוריה קלאסי – אין הוא מחקר, אין הוא מתעד את האירועים באופן שיטתי, אין בו הבחנה בין עיקר ותפל. יש בו קריטריון אחד – מה רצו החברים לספר. כל החברים שסיפרו, סיפרו את מה שהם רצו לספר (לעתים פניתי לחברים בבקשה שיספרו על אירוע מסויים, אך רוב הסיפורים הם יוזמת המספרים).
דרך הסיפורים ניתן ללמוד על ההיסטוריה של אורטל לא פחות ואולי יותר מאשר בכל מחקר מסודר. דרך הסיפורים ניתן ללמוד על אורטל דרך החיים הממשיים של החבר והילד, כפי שנחרטו בזיכרונם של המספרים. דרך הסיפורים הקטנים של החיים, ניתן להכיר את מציאות החיים באופן שאי אפשר להכיר דרך המחקר. המודל שלי לספר, היה "כאן על פני אדמה" – הקובץ שמוקי צור ערך לפני כשלושים שנה ותיאר באמצעות סיפורים את ראשית התנועה הקיבוצית. הספר הזה הוא בעיניי ספר היסוד בהכרת תולדות הקיבוץ. כאשר אני מלמד ומרצה על תולדות הקיבוץ, אין לי מקור טוב יותר מהספר הזה.
אחד הלבטים שלי היה האם להוסיף לספר מבוא ובו סקירה היסטורית, האם לכתוב כמה מילות מבוא על כל אחד משעריו. בסופו של דבר נמנעתי מכך, כדי לשמור על טהרת הסוגה שלו כספר סיפורים. וכך הספר מורכב מ-255 סיפורים (ושירים) של 102 מספרים – חברים, תושבים, בני נוער וכמה "לשעברים". ממילון אורטלי עברי ובו למעלה מ-250 ערכים, המתעדים את שפתה של אורטל לדורותיה – את המונחים והמושגים של הקהילה. מ-245 תמונות מחיי אורטל, אחדות מהן תמונות של מסמכים בעלי ערך היסטורי. המרקם הזה מעביר את הסיפור שלנו בצורה הטובה ביותר. הסיפורים סווגו על פי נושאים ומופיעים בשערים: סיפורי ראשית אורטל, סיפורי גרעינים, סיפורי שכול ואבלות, סיפורי המאבק, סיפורי הווי ותרבות, סיפורי בעלי תפקידים, סיפורי קליטה, סיפורי זוגיות, סיפורי חורף, סיפורי משפחה, סיפורי ילדות ונעורים, סיפורי עבודה וענפים, סיפורי כלבים, סיפורי מילואים. שער נוסף הוא שער של שירים מן ההיסטוריה התרבותית של אורטל והמילון מקנח את הספר.
העיקרון המרכזי של העריכה היה האוטנטיות – מינימום עריכה ושמירה על הסגנון האוטנטי של מספר הסיפור. העריכה הייתה בעיקר עריכה לשונית, כדי לשמור על רמה נאותה של הספר ועל כבודו של המספר. אני חייב לציין שלא היה אפילו סיפור אחד שגרם להתלבטות האם הסיפור ראוי לדפוס (מבחינת לשון הרע, רכילות פוגעת וכו').
במטרה מרכזית אחת שהצבנו בפנינו לא הצלחנו לעמוד – שכל אחד ואחד מהחברים יספר לפחות סיפור אחד. את החסר השלמנו בתמונות. הקושי הגדול ביותר בתהליך היה איסוף התמונות, אך בסופו של דבר התמונות נפלאות ומקיפות, משלימות את הסיפורים ומספרות בדרכן הוויזואלית את סיפורה של אורטל ואת סיפורם של החברים. סקופ! בספר ניתן לראות אותי רזה, אבל חיימון עוד יותר רזה. את נתן ג' שעיר, אך שגב עוד יותר שעיר. את רפי עם זקן, אולם את נקש עם זקן הרבה יותר גדול. ושלא לדבר על כמה מצעירינו המגודלים שמסתבר שהיו פעם תינוקות ופעוטות.
****
"שלושים שנים וסיפורים" הוא יצירה קולקטיבית של הקהילה האורטלית – זה יופיו וזו גדולתו. התהליך הממושך ורב המשתתפים של יצירתו, הוא תהליך חברתי ותרבותי רב חשיבות. תהליך זה כלל גם שלושה ערבי תרבות מוצלחים – שלושה ערבי סיפורים, שניים של כלל הציבור ואחד של צעירי אורטל. השקת הספר וחלוקתו יהיו גולת הכותרת של המהלך.
אני בטוח שקריאת הסיפורים תעורר אצל החברים זיכרונות ותציף סיפורים נוספים. אשמח מאוד לקבל סיפורים נוספים – כתובים או בע"פ (ואני אעלה על הכתב). מה נעשה עם אותם סיפורים? כעת איני יודע, אך אני מבטיח שנמצא את הדרך לתת להם ביטוי.
****
בפרק התודות, אני מודה בראש ובראשונה לכם – 102 מספרי הסיפורים, שיצרתם את הספר. לכל מי שנתנו תמונות (רוב התמונות לא נכנסו בסופו של דבר, אך כל מי שעזר לבנות את מאגר התמונות שמתוכו בחרנו את המתאימות, סייע מאוד ליצירת הספר).
תודה לחברי המערכת המורחבת שנפגשה בראשית הדרך וקיבלה את ההחלטות העקרוניות על פיהן הספר נערך.
והתודה העיקרית לחבריי למערכת הפעילה:
לסמודר, שליקטה סיפורים רבים והעלתה אותם על הכתב, שהייתה שותפה בעריכה ובכל ההחלטות ושהובילה את מיזם המילון האורטלי עברי.
לתדהר, שאספה את התמונות, ראיינה חברים ואספה סיפורים והייתה שותפה ופעילה בכל משימה שנדרשה.
לנועה ג"פ על העריכה הגראפית המוצלחת כל כך.
לרינה – מפיקת הספר, שהובילה את כל המהלכים הטכניים, מרגע שהסתיימה העריכה המילולית ועד שהספר יצא מהדפוס.
****
אז מתי סופסוף נוכל להריח את הספר, לדפדף בו ולקרוא אותו?
במידף שעבר נתתי התראת בייביסיטרים ראשונה, לקראת מסיבת ההשקה של הספר, שתתקיים בליל שבת* הבאה 16.10 ב-21:30 ב"בזיליקום".
בערב יסופרו סיפורים, יושרו שירים, יתומנו תמונות – הכל מתוך הספר. יוצגו סרטים מחיי אורטל. ולסיום - הספרים יחולקו לחברים.
מי מקבלים ספר? כל משפחה, כל משפחת תושבים, וכל צעיר מגיל צבא ומעלה (כולל בנות ובני אורטל שאינם חיים היום בקיבוץ). יש גם כמה אנשים ומוסדות מבחוץ שיקבלו ספר.
ואם אנחנו רוצים לקנות ספרים נוספים - למשפחותינו, לחברינו, לשותפים לדרך בעבר וכו'? אחרי מסיבת ההשקה ימכר הספר בכלבו במחיר (מסובסד מאוד) 35 ₪.
****
קריאת הספר מעידה על העבר וההווה המפוארים של אורטל. עלינו חובת ההוכחה שהעתיד יהיה מפואר לא פחות.
* מישהו העיר לי שלא בטוח שכולם יודעים ש"ליל שבת" הוא "יום שישי בערב". הנה, אז עכשיו כולם יודעים.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל