הבלוג של אורי הייטנר

מה היה מקור ההשראה לאזהרתו של ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, בעקבות פיגוע בירושלים ב-1966 "הפנקס פתוח והיד רושמת"? על פי ליטל לוין, במדור "היום לפני", ההשראה הייתה חוויותיו כשר האוצר במשך 11 שנים, ו"אפשר שמחשבותיו של אשכול כבר היו נתונות למושב המיוחד לדיון בתכנית הכלכלית, שנקבע להתכנס ביום המחרת. כך או כך, הוא בחר להתייחס לאיום על גבולות ישראל בדימוי מעולם המשרד".

אולם מקור ההשראה של אשכול לא היה משרדי, אלא גירסא דינקותא שלו מן המשנה. המשפט לקוח מתוך פרקי אבות, פ' ג' משנה ב', שם מצוטט רבי עקיבא: "הכל נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילווה. והגבאים מחזירים תדיר בכל יום, ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמכו, והדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה". ר' עקיבא לא תיאר את עולם המסחר, אלא השתמש בעולם המסחר כאלגוריה על מעמדו של האדם בעולם ומעמדו בעולם הזה ובעולם הבא, כשהחנווני הוא משל לקב"ה.

ואי אפשר שלא להזכיר את הפרפראזה של "הגשש החיוור" לדבריו של אשכול (כולל השיבוש – "היד רושמת" במקום "היד כותבת") ב"גבעת חלפון אינה עונה": "היד פתוח והפנקס רושמת".

זאת ההזדמנות לשבח את המדור המרתק והחשוב "היום לפני".

* "הארץ"