ב-16.10 נערכה באורטל מסיבת השקה לספר "שלושים שנים וסיפורים – אורטל 1978-2008", ספר הסיפורים של חברי אורטל, שאותו ערכתי. בימים הקרובים אפרסם בכל יום סיפור מהסיפורים שאני כתבתי לספר.
****
בקדנציה הראשונה שלי כמזכיר, ענת פליישר היתה המזכירה הטכנית. היא התלוננה על שאינה עומדת בעומס ובקצב של כתיבתי למידף – הן המידע הרב בכל התחומים והן המאמר השבועי במדור "משולחן המזכיר", וטענה שאני "מעביד" אותה. יום אחד, בראשית שנת 1990, הכריזה ענת על עיצומים – אין היא מוכנה עוד להדפיס.
באותה השבת, הגעתי למסקנה שללא קשר לצעדים משמעתיים שעליי לנקוט, בתור אדם כותב איני יכול להמשיך להיות תלוי באחרים.
בביתו של אבא שלי כבר היה מחשב אישי, שהיה אז דבר נדיר (למשל, באורטל עוד לא היה באף בית). עליתי על האוטובוס, נסעתי לאבא שלי, ובשבת התיישבתי ליד המחשב שלו, אליו הכנסתי לומדה של השיטה העיוורת, ומן הבוקר עד שעת החזרה באוטובוס, למדתי להקליד בשיטה העיוורת.
בלילה הגעתי לאורטל, נכנסתי למזכירות הטכנית, התיישבתי ליד המחשב והקלדתי "על עיוור" כוותיק ומנוסה. ומאז... אצבעותיי לא משו מן המקלדת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
