הבלוג של אורי הייטנר

עקדת יצחק היא אחת הפרשיות הקשות בתנ"ך, אם לא הקשה שבהן. הקושי אינו רק בעצם המעשה, אלא בכך שאברהם אפילו לא ניסה לשנות את רוע הגזירה, לא ניסה לשכנע, לא נאבק, לא ביקש ברירת קנס. פשוט, הצטווה ועשה. האם זה המופת שעלינו ללמוד מאברהם? סוג כזה של צייתנות עיוורת?

והרי באותה פרשה - "וירא", אנו מוצאים אברהם אחר לגמרי. בסדום ועמורה, אנו פוגשים אברהם אחר לגמרי – מרדן, לוחם למען המוסר, תובע מאלוהים לפעול על פי עקרונות וערכים של צדק ומשפט. "האף תספה צדיק עם רשע?... חלילה לך מעשות כדבר הזה!", מרשה לעצמו אברהם להתריס באזני האלוהים, על סף חורבן סדום ועמורה, "להמית צדיק עם רשע, והיה הצדיק כרשע. חלילה לך! השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!" ולאחר מכן הוא ממשיך ומתמקח, ונאבק על כל צדיק פוטנציאלי בסדום.

איך אותו אברהם מתגלה מול האלוהים כאדם אחר לגמרי, כשמדובר בעליל בהריגתו של צדיק, סתם ככה, ללא כל סיבה, ללא כל טעם. ולא סתם צדיק – בנו, אשר אהב, שכה ציפה לו, יצחק. בלי "חלילה לך". בלי דרישת משפט וצדק. למה? איך ניתן להסביר זאת?

"והאלוהים ניסה את אברהם", נפתח סיפור העקידה. איזה ניסיון הוא זה? הפרשנות המקובלת היא שאלוהים בחן את צייתנותו של אברהם ואת נכונותו לבצע את הנורא שבמעשים, את הזוועה הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת – לרצוח את ילדו, אם זו תהיה ההוראה האלוהית שיקבל.

אני מציע פרשנות אחרת לגמרי לניסיון. אברהם ידע שאלוהים אינו מתכוון לאפשר לו לבצע את הפשע ולרצוח את ילדו. אלוהים ידע שאברהם בשום אופן לא ירצח את ילדו. אלוהים ידע שאברהם יודע זאת, ואברהם ידע שאלוהים יודע שהוא יודע זאת. אלוהים בחן את אברהם – עד כמה הוא סומך עליו. אלוהים ידע, שאם יהיה לאברהם ספק קל שבקלים שאלוהים יניח לו לרצוח את בנו, הוא יסרב ולא יציית. הוא רצה לבחון – עד היכן ילך אברהם? עד כמה הוא מאמין בו?

אלוהים רצה לבחון את אברהם – האם הוא באמת מכיר במוסריותו וברור לו שישמור על יצחק מפניו. אם אברהם ילך עד הסוף, יעקוד את יצחק, יקח את המאכלת וינחית אותה בכל כוחו על יצחק, אות הוא שאין לו פקפוק באלוהים וברור לו שאלוהים יעצור אותו. אם אברהם לא ילך עד הסוף; אם בשלב זה או אחר הוא יעצור, יהסס, ידע אלוהים שאמונתו של אברהם בו אינה מושלמת. שהוא מעלה על דעתו שאלוהים מסוגל לאפשר לו לרצוח את בנו. במקרה כזה, ספק האם אברהם הוא גדול המאמינים. אברהם עמד במבחן. הוא הוכיח את אמונתו. וכמובן, שאלוהים עצר בעדו והציל את יצחק. אברהם לא הופתע. לא היה לו ספק שכך יהיה.

סיפור עקדת יצחק הוא האמירה האולטימטיבית של העם היהודי נגד קורבנות אדם, שהיו מקובלים בדתות הקדומות.

האם הפרשנות שלי נכונה? היא חייבת להיות נכונה. כי אחרת, האלטרנטיבה היא...

* "שישי בגולן" - גיליון 6.11