הבלוג של אורי הייטנר

אהוד בן עזר הוא גדול מעריציו ותומכיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. המעניין הוא, שהשקפותיו המדיניות של בן עזר, אותן הוא מבטא בעקביות ובבהירות ב"חדשות בן עזר", הפוכות ב-180 מעלות מאלו של אולמרט.

בן עזר מיישב את הסתירה, בטענתו שאולמרט כלל לא התכוון ברצינות להצעותיו לפלשתינאים ולסורים, אלא הוא נהג בפיקחות, כמי שמבין את כללי המשחק של הבזאר המזרחי, בהציעו הצעות נדיבות, בידיעה שהצד השני ידחה אותן ואנו לא ניראה סרבנים.

אני ממש לא מקבל את התזה הזאת, אך לצורך הדיון אקבל אותה כהנחה – נניח, שאכן זו הייתה כוונתו של אולמרט. האם יש בה היגיון?

הנה, אבו מאזן דחה, אמנם, את הצעתו של אולמרט, אך כעת הוא דורש שהיא תהיה נקודת הפתיחה במו"מ עם אולמרט. אז מה הרווחנו? גם אסד דורש שהמו"מ עם נתניהו יפתח מהנקודה שבה הסתיים בתקופת אולמרט, כלומר אחרי נכונותו של אולמרט לסגת לקווי 4.6.67. אז היכן הפיקחות הגדולה?

בעוד הסורים חוזרים השכם והערב מזה 42 שנה על דרישתם לנסיגה מוחלטת, ותובעים אותה כתנאי מוקדם לעצם כניסה למו"מ (ואינם מסתתרים אחרי "בלי תנאים מוקדמים"), כבר חמישה ראשי ממשלה ישראליים הסכימו לנסיגה מהגולן. במצב הזה, העולם מקבל את העמדה הסורית כמובנת מאליה, הרי העולם לא יהיה ציוני יותר ופרו ישראלי יותר מממשלות ישראל, וכך ישראל מוצגת כסרבנית חרף ויתוריה, כי איזה ויתור הוא זה, אם אנו מקבלים את הטענה שאנו מחזיקים בשטח שאינו שלנו?

ראש ממשלה הרוצה שהגולן ישאר בידי ישראל, חייב לומר זאת בקול גדול וצלול ולנמק ולהסביר לעולם כולו את חשיבותה של הגולן לישראל, ולא להציע לצד השני את הגולן, מתוך תקווה שהוא לא ירצה לקבל אותם.

ומה היה קורה אילו אסד היה "מבריז" לאולמרט ומסכים לקבל את הגולן תמורת שלום? ומה היה קורה אילו אבו מאזן היה מקלקל את התכנית ומוכן להסתפק ב-99% מהשטחים, בקבלת עקרון "זכות" השיבה ובקליטת "רק" כמה אלפי פלשתינאים בישראל? האם אולמרט היה אומר: "פוס, לא התכוונתי ברצינות, זה היה בכאילו. סתאאאם". נו, באמת...

מוטב שאולמרט ומנהיגי ישראל ילמדו את סיפורו של רבי אמנון ממגנצא, שהפיוט "ונתנה תוקף" מיוחס לו. כאשר דרש ממנו הבישוף ממגנצא להמיר את דתו, ביקש ארכה של שלושה ימים כדי להרהר בדבר. מיד הוא התחרט על כך שהסכים לשקול אפילו הצעה כזו, ובתום שלושת הימים לא חזר אל הבישוף התקיף. כשהובא בעל כורחו אל הבישוף, ביקש שיכרתו את לשונו, כיוון שהשמיעה נכונות להרהר בהמרת הדת.

יש דברים שלא אומרים. לא הכל טקטיקה.

****

בהזדמנות זו אני רואה לנכון לשבח את השר סילבן שלום, על דברים שאמר נכוחה בראיון לתכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ עשר. אם הסורים יפסיקו את תמיכתם בטרור ויתנתקו מאיראן ויסכימו לשלום עם ישראל, תסכים לסגת מהגולן?  שאל קירשנבאום את השר. שלום השיב בפשטות ובבהירות: "לא". כך ראוי היה שישיב. תשובתו הוציאה מקירשנבאום את "מיסטר הייד" שבו, והוא החל משתולל ומתגולל בשלום במופע אימים של צעקות וגידופים. וסילבן שלום – בשלו.

בדרך כלל איני מחסידיו של שלום, אך הפעם הוא ראוי למלוא השבחים.

* "חדשות בן עזר"