יואל מרשק, הקורא לבני הקיבוצים להתנדב ליחידת "כפיר" וביני תלמי הקורא להם שלא לעשות כן, ניצבים לכאורה משני צדי המתרס, אך למעשה הם עושים אותו מעשה – פוגעים בממלכתיות של צה"ל. חמור יותר – הם יוצרים פוליטיזציה וכיתתיזציה של יחידה מסויימת בצה"ל, דבר שעלול להיות נבואה שמגשימה את עצמה. זיהוי יחידות עם עמדות פוליטיות, עלולה ליצור מיליציות בצה"ל.
הגישה הממלכתית של צה"ל, שעלינו לשמור עליה מכל משמר ולחנך עליה את ילדינו, היא שצה"ל הוא גוף בלתי פוליטי, הכפוף לדרג הנבחר ועליו לממש את מדיניות הממשלה ללא כחל וסרק. הממשלה היא הקובעת מהן משימותיו של צה"ל, וצה"ל מחליט איזו יחידה תבצע איזו משימה ואם יש בכך צורך, יקים יחידות ייחודיות לביצוע משימות אלו או אחרות.
הקריאה לבני הקיבוצים להתנדב דווקא ליחידה מסויימת, כדי להוות בתוכה איזון פוליטי למי שנמצאים בה היום, מסוכנת מאוד. היא צובעת בצבע פוליטי יחידה בצה"ל והיא קוראת לחיילים להתגייס אליה, לא כדי לבצע את השליחות הלאומית שלשמו היא נועדה, אלא כשליחות פוליטית בתוך צה"ל של זרם מסויים בציבוריות הישראלית. הוא הדין, במי שקורא לא להתגייס לאותה יחידה, כיוון שמשימותיה אינן מתאימות לאג'נדה הפוליטית שלו. שתי הקריאות הללו מסוכנות מאוד, והן נמצאות באותו מישור כמו של הרבנים המעודדים את חייליהם לגל ההפגנות והנפת הכרזות באותה חטיבה, לאחרונה. מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לו, חייב להתנער מן המגמות הללו.
המסר של התנועה הקיבוצית, של הקיבוצים עצמם, של תנועות הנוער והמכינות הקדם צבאיות לבנות ובני הקיבוצים, צריך להיות עידודם להתגייס לשירות המשמעותי ביותר שניתן. יש לעודד אותם להתגייס לשירות קרבי, להיות חיילים טובים, בעלי מוטיבציה גבוהה, מסירות, ראש גדול ומוסריות. יש לעודד אותם ללכת לפיקוד ולקצונה. יש להציג להם את היתרונות השונים בהתנדבות ליחידות העילית – כביטוי למצויינות אישית ומתיחת גבולות יכולתם בתרומה למדינה ובהתנדבות ליחידות הכלליות, שבהן הם משרתים עם המגוון האנושי הרחב של עם ישראל.
יש להסביר להם שכאזרחים יש להם אפשרויות רבות להשפעה פוליטית – החל מהטלת פתק בקלפי, השתתפות בהפגנות, כתיבת מכתבים למערכת, הצטרפות למפלגה כדי להשפיע בפריימריס, פעולה במסגרות חוץ פרלמנטריות ועד הליכה לפוליטיקה כדי להשפיע בפועל. כחיילים, הם חלק מצבא שתפקידו לאפשר לממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה, גם אם הם תומכים במדיניות זו וגם אם הם מתנגדים לה.
לפני שנים אחדות, נעשה קמפיין להליכת בני הקיבוצים לקצונה, כמשקל נגד לריבוי הקצינים הדתיים. קריאה לבני הקיבוצים ללכת לקצונה היא דבר מבורך מאוד, אך הריח הפוליטי שנדף מהקריאה הזאת היה אנטי ממלכתי ואנטי דמוקרטי. יש לברך כל מגזר שבניו מתנדבים ותורמים ועלינו לחנך את בנינו ברוח זו, כהתנדבות טהורה ותרומה טהורה, ללא כל צבע פוליטי.
* "ידיעות הקיבוץ", "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
