הבלוג של אורי הייטנר

הגונב מגנב – פטור? זו השאלה העקרונית שמעורר מסע הרכש של נתניהו בקרב ח"כי "קדימה".

אין ספק שמעשהו של נתניהו נפסד ומכוער. כל פוליטיקת הביבים הזאת, תרתי משמע, מעוררת סלידה וקבס. אולם במקרה הזה ישנן נסיבות מקלות – העובדה שמדובר ב"קדימה".

שהרי מהי "קדימה" אם לא מחנה פליטים של עריקים מן הליכוד ומפלגת העבודה, שנרכשו במסע רכש דומה לפני 4 שנים? "קדימה" שונה מכל מפלגה אחרת בישראל. כל מפלגה קמה כתנועה אידיאולוגית, שנועדה להגשים רעיון, לסלול דרך, לממש השקפת עולם. כל מפלגה, במהלך השנים, מסתאבת – אם בידי המנגנון, אם באובדן רסן במרדף אחרי השלטון, אם עקב השתלטות פנימית של עסקונה ירודה. "קדימה" היא המפלגה היחידה, שקמה מסואבת מלכתחילה, בצעד שכולו סיאוב. לכן, דמעות התנין של ראשיה בעקבות מסע הרכש של נתניהו אינן מרשימות ואינן מרגשות.

אין הדברים מצדיקים את פעולתו של נתניהו. עם זאת, הטענה שנתניהו מפורר את "קדימה" מעניקה לו קרדיט שאינו מגיע לו. נתניהו אינו מפרק את "קדימה", אלא מנצל לטובתו את עובדת התפוררותה.

מדוע מתפוררת "קדימה"? כיוון שתחת מצג שווא של מפלגת "מרכז" כביכול, היא נמצאת באזור חיוג מרצ, פלוס מינוס. כיוון שבראשה עומדת ציפי לבני שלא ניחנה בכושר מנהיגות, אך לרשותה חוקה שנבנתה למידותיו של אריק שרון, המעניקה לה שלטון יחיד. כך היא מנעה הקמת ממשלת אחדות, בניגוד לאינטרס הלאומי, לרצון חבריה לסיעה ולרצון בוחריה. כך היא מנהלת את סיעתה ומפלגתה, ואפילו אינה חשה בכך ששלטון היחיד עלול להפוך אותה לסיעת יחיד. אולם בראש ובראשונה, "קדימה" מתפוררת כיוון שיסודותיה רעועים, שהרי נולדה בחטא וכל מהותה חטא.

הגונב מגנב אינו פטור. הוא פטור חלקית, פטור מכפל הקנס המוטל, על פי ההלכה, על גנב, אך לא מן הקנס עצמו. העובדה שמדובר ב"קדימה", מפלגת העריקים, מקטינה את חומרת מעשהו של לוכד העריקים נתניהו, אך גם כך מדובר במעשה נפסד ונקלה.

גם הצעתו ל"קדימה" להצטרף לממשלה אינה נעשית בידיים נקיות. כאשר הקים את ממשלתו, אכן רצה ב"קדימה" ועשה מאמצים עילאיים לשכנע אותה להצטרף. לא זאת התמונה הפעם. אם רצונו היה בממשלת אחדות, היה עליו להציע ל"קדימה" להצטרף באופן המשקף את גודלה, תוך ויתור על שירותיהם של חלק משריו, ותוך שנמוך מעמדם של חלק מן השרים שיאלצו להסתפק בתפקידים זוטרים יותר. הצעתו ל"קדימה" להצטרף ללא תיקים, כלומר ללא יכולת השפעה אמיתית, אינה רצינית. גם ההשוואה להצטרפות גח"ל לממשלת הליכוד הלאומי, ללא תיקים, אינה רצינית. אז הוקמה ממשלת חירום, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, בתום שבועיים של "המתנה" בכוננות שיא, ותחת חששות כבדים לגורל המדינה. בסיטואציה זו לא הייתה כל אפשרות למו"מ קואליציוני ולחילופי תיקים, ועיקר המשמעות של הקמת הממשלה הייתה ביטוי לשילוב הידיים הלאומי במלחמה.

חרף האיום האיראני ומתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם, אין להשוות בין המצבים. ישראל אינה נמצאת במצב חירום מיידי, ולכן אין מקום לממשלת חירום במתכונת כזו.

מדוע, אם כן, הציע נתניהו את הצעתו לציפי לבני? הסיבה לכך, היא החשיפה המוקדמת של ניסיונו לפלג את "קדימה", שבלמה לעת עתה את המהלך. הנזק התדמיתי שנגרם לו עקב התרגיל, גרם לו להציע הצעה שתציג את מעשהו בקונטקסט של הרחבת בסיס הממשלה לעת חירום. בהנחה ש"קדימה" תדחה את הצעתו, הוא יחזור למהלך המקורי, תחת ארשת של משימה לאומית (ואל דאגה, לעריקים שיחברו אליו הוא ימצא, או ימציא, תיקים). נתניהו לא לקח בחשבון את האפשרות, שציפי לבני תזחל לממשלתו גם בתנאים המשפילים שהוא הציע לה, בניסיון להציל את מפלגתה מהתרסקות. לא רבים יפלו מכיסאם בתדהמה, אם כך היא תנהג.

הגונב מגנב אינו פטור. מה שכל כך מייאש, הוא העובדה שאלה מנהיגינו וזו הפוליטיקה שלנו.

* "ישראל היום"