(תגובה למאמריו האחרונים של יוסף חרמוני)
המצווה להכרית את עמלק היא אחת הקשות בתורה, שכאן אנו מצווים להשמדת עם טוטאלית. דורות של פרשנים, באלפיים השנים האחרונות, ניסו להתמודד עם הקושי. כיוון שזהותו של עמלק אינה ידוע לנו, חז"ל הציגו את עמלק כביטוי לרע ואת המצווה להשמיד את עמלק כמלחמה ברע הקיים בכל אחד מאיתנו.
מי שמתעלם מכך ומוציא בפינצטה ממורשת היהדות דווקא את סיפור עמלק, ומספר אותו כפשוטו המקראי (בתקופה שבה השמדת עם הייתה נורמה במלחמות) ללא הפילטר של אלפיים שנות פרשנות, אינו עושה זאת בידיים נקיות. הוא עושה זאת מתוך מגמה פוליטית.
עושים זאת כהניסטים למיניהם, המגייסים את עמלק כדי להצדיק כל תועבה גזענית, ועושים זאת אנשים כיוסף חרמוני, שיש להם אינטרס, משום מה, לעוות את פני היהדות ואת פני היהודים, ולהציג את העם היהודי באור שקרי ומכוער.
כרגיל, הקצוות הפנאטיים נפגשים.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
