הבלוג של אורי הייטנר

כמו רבים אחרים, גם אותי הקפיץ התחקיר של תנועת "אם תרצו", על פיו המכנה המשותף של הארגונים הישראלים ששיתפו פעולה עם גולדסטון, הוא שהנם ממומנים בידי הקרן החדשה לישראל. במאמר שפרסמתי במספר במות, תקפתי בשצף קצף את הקרן וקראתי להוקיע אותה ואת ראשיה.

במחשבה שניה, דומני שיוזמי הקמפיין (שאגב, את הסתייגותי מהתמקדותו באופן אישי בנעמי חזן ואת האופי האגרסיבי מידי שלו, כפי שבא לידי ביטוי בציור הקרן על מצחה, הבעתי באוזניהם של מנהיג "אם תרצו" מיד למחרת הפרסום) הרחיקו לכת, וכך גם אני, במאמרי. אני טעיתי בהכללה ובשפיכת התינוק עם המים.

למה כוונתי? לכך שעם כל הביקורת על התמיכה בארגונים הגולדסטוניים, אין להתעלם מהעשיה הגדולה הנעשית בכספי הקרן למען החברה הישראלית והתרבות הישראלית. לחלק מן העשיה הזאת הייתי מודע גם כשכתבתי את המאמר, לחלקים נוספים התוודעתי בשבועיים האחרונים. למשל, הקרן תומכת בארגונים המקדמים את ההתחדשות היהודית הפלורליסטית בישראל – ארגונים המקדמים את היהדות והציונות ואת החינוך והתרבות היהודיים והציוניים. אי אפשר לקחת זאת ממנה. אי אפשר לקחת ממנה גם את תמיכתה הרבה בארגונים חברתיים שונים. רק היום, למשל, נודע לי שהיא בין המממנים של המרכזים לנפגעות אונס ופגיעה מינית. 

אין בעובדות הללו כדי להעניק לקרן חסינות מפני ביקורת ציבורית על תמיכתה בארגונים שליליים, הרסניים וחתרניים. אך באותה מידה, אין בביקורת על תמיכתה בארגונים אלה, כדי להמעיט בחשיבות העשיה החיובית שהקרן מקדמת.

זו כוונתי, כאשר אני מבקר את עצמי על ששפכתי את התינוק עם המים, וזאת ברצוני לתקן במאמר זה. יש לרוקן את המים המזוהמים, העלולים לחנוק את התינוק, אך יש לחוס על התינוק. הביקורת הגורפת והמכלילה, הן של "אם תרצו" והן שלי, התעלמה מהמורכבות שבפעילות הקרן. והרי אדם בוגר חייב לדעת להבחין בין טוב ורע, ולא לערבב בין השניים. מצד שני, מי שיצאו באופן גורף להגנת הקרן – חטאו באותו חטא, אי הבחנה בין טוב ורע.

הטוב, הוא התרומה החשובה והמבורכת של הקרן לפרויקטים המקדמים את החברה. הרע, הוא תמיכתה בגורמים עויינים, הפוגעים במדינת ישראל ומסייעים לאויביה.

היום, האויב הגדול ביותר של מדינת ישראל, הוא מי שמוביל את המלחמה הקשה ביותר ולצערי גם האפקטיבית ביותר נגד ישראל – המלחמה לדה לגיטימציה של המדינה, להפיכתה למדינה מצורעת, לבידודה, ליצירת דמורליזציה בתוכה, תוך שימוש בתעשיה נרחבת של שקר, השמצות, הסתה ועלילות דם נוראות נגד המדינה.

את המלחמה הזו מובילה קואליציה מתועבת של אסלאם רדיקלי, פלשתינאים, ארגוני שמאל רדיקליים באירופה (המכנים עצמם בלשון מכובסת ומגוהצת היטב ארגוני "שלום" ו"זכויות אדם") וימין אנטישמי וניאו נאצי.

האות ניתן בוועידת דרבן – ועידת הגזענות והאנטישמיות הגדולה ביותר מאז השואה, שהתקיימה לפני שנים אחדות בדרום אפריקה. מרבית מדינות העולם הנאור החרימו את הוועידה או פרשו ממנה באמצע, אך הארגונים עתירי הממון המובילים את האג'נדה של דרבן, הולכים מחיל אל חיל, ואינם בוחלים בשום דרך כדי לפגוע בישראל, החל בסתימת פיות אלימה למרצים ישראלים בחו"ל, דרך פעולה להחרמת מוסדות להשכלה בישראל ותוצרת ישראלית ועד האינתיפאדה המשפטית נגד קציני צה"ל ומדינאים ישראלים.

ההירתמות של ישראל לסיוע לנפגעי האסון בהאיטי – מעשה כל כך יהודי וישראלי שהוא לנו טבע שני, פגע קשות בקמפיין ההסתה נגד מדינת ישראל. תגובת הנגד של הקואליציה האנטישמית היא האשמת ישראל ששלחה את המשלחת כדי לעסוק בסחר גופות. מהר מאוד נשמע שזה "נראטיב לגיטימי" כמו ה"נראטיב הלגיטימי" שהמשלחת לא עסקה בסחר בגופות, אך במהרה אנו עלולים להיווכח שמיליוני אנשים ברחבי העולם מאמינים לשקר הזה, כפי שהאמינו לעלילת הדם של "רצח" הילד מוחמד א-דורה, כפי מאמינים ל"נראטיב" ה"נכבה" וכפי שמאמינים שישראל ביצעה פשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה".

מבצע "עופרת יצוקה" היה התגלמות הזכות להגנה עצמית, לאחר 8 שנות הבלגה לנוכח פשע מתמשך נגד האנושות – ירי יומיומי מכוון של טילים לעבר אוכלוסיה אזרחית ישראלית. פושעי המלחמה הללו הוסיפו על כך פשע מלחמה נוסף, כאשר הפכו את התושבים האזרחיים ואת הילדים ברצועת עזה למגן אנושי מפני תגובת צה"ל, מודעים לכך שמדובר בצבא מוסרי יותר מכל צבא אחר בעולם, שימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים. ואכן, צה"ל הצליח, יותר מכל צבא אחר בעולם, למזער למינימום את הפגיעה באזרחים, אך לא במחיר ויתור על עצם זכות ההגנה העצמית של המדינה על שלומם וחייהם של אזרחיה ומתן חסינות לפושעי המלחמה. חרף המאמץ, המחסה שהטרוריסטים תפסו מאחורי אזרחים, גרם לכך שגם אזרחים נפגעו במבצע.

קואליציית הרשע והשקר הפכה את מבצע "עופרת יצוקה" למרכז מלחמתם בישראל, ללב הדה-לגיטימציה לישראל. הארגון ל"זכויות האדם" של האו"ם, שרבות מחברותיו הן מדינות שאין בתוכן זכויות אדם, שאינן יודעות מהן זכויות אזרח, שאין בהן זכויות לנשים, הרודפות הומוסקסואליים, המדכאות את המיעוטים, היה לראש החץ במלחמת הדה-לגיטימציה נגד ישראל. באופן אובססיבי, הארגון הזה אינו עוסק כמעט בדבר למעט דה לגיטימציה לדמוקרטיה הישראלית. הארגון הזה הקים את ועדת גולדסטון, והורה לה לחקור את "פשעי המלחמה" של ישראל במבצע "עופרת יצוקה".

ועדת גולדסטון הינה ועדה מטעם שלא נועדה לחקור את האמת אלא להוכיח את השקר. מי שסייע לה בהעברת "מידע" שותף לפגיעה המכוונת והנפשעת במדינת ישראל. מי ששיתף פעולה עם הוועדה הזו, כמוהו כמי שהסיע מחבל פלשתינאי לפיגוע בלב המדינה, או כמי שהעביר נשק, תחמושת או מידע לאויב.

העובדה שהקרן החדשה לישראל מממנת ארגונים כאלה, היא אות קלון על מצחה. על כך, היא ראויה לכל הביקורת שהוטחה בה. לצד הביקורת הזאת, יש לשבח את תרומתה הגדולה.

במקום לשלול או לחייב את הקרן באופן גורף, יש להפריד בין סוגי הפעילות שלה. יש לגנות ולהוקיע אותה על תמיכתה בגורמים חתרניים המסייעים לגולדסטוניזם ולשבח אותה על תרומתה החיובית הרבה.

קרן ישראל החדשה היא מקרה מוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. במקום דה-לגיטימציה גורפת לקרן, יש להלחם במיסטר הייד שבה, ולנסות להשפיע על ראשיה לחדול מתמיכה בגורמים שליליים להתמקד בפעילות חיובית.

* BSH