פרשת גניבת המסמכים, אינה פרשת בלאו, אלא פרשת קם. בלאו לא גנב את אלפי המסמכים, בלאו אינו חייל שבגד באמון שניתן לו, ביחידתו ובצה"ל. לא הוא ביצע את הפשע החמור, את הפגיעה החמורה בביטחון המדינה. אם יחזיר בלאו את כל המסמכים, יתכן שניתן לפטור אותו מעונש, או להסתפק בעונש קל.
מכאן, ועד הגישה אותה הציג יובל אלבשן במאמרו "חרפת הכתבים הצבאיים" המרחק רב. על פי גישתו של אלבשן, מעשהו של בלאו – קבלת אלפי המסמכים הסודיים הגנובים ושימוש בהם לכתבות חשיפה, היא העיתונות במיטבה. הוא מעלה על נס את מעשהו, כמופת עיתונאי, לעומת שאר הכתבים שמאחר ואינם נוהגים כמותו הם מועלים בתפקידם העיתונאי, ולכן הם ראויים לחרפה ובוז. אליבא דאלבשן, ראוי בלאו לפרס ישראל לעיתונות בשל מעשהו, או לפחות לפרס סוקולוב.
מתוך היכרות (ציבורית ואישית) עם עו"ד אלבשן, ברור לי שאין הוא שייך לשמאל הרדיקאלי האנטי ציוני, שבעבורו מי שפועל נגד מדינת ישראל הוא אדם שביצע את תפקידו בחיים ועל כך הוא ראוי לשבח. מה, אם כן, האידיאולוגיה שבשמה כתב אלבשן את דבריו?
אני מזהה במאמרו אידיאולוגיה הרואה במקצוענות העיתונאית ערך עליון, העומד מעל לכל ערך. חובתו המקצועית של עיתונאי לעשות כל דבר כדי לחשוף כל דבר, בכל מחיר. חובה זו קודמת לכל חובה אחרת, ואם אינו נוהג כך, הוא מועל בתפקידו.
על פי תפיסה זו, אם פונה חיילת לעיתונאי, ומציעה לו אלפי מסמכים סודיים שגנבה – חובתו המקצועית להתנפל על החומר כמוצא שלל רב ולחפש בתוכו חומר לכתבות חשיפה. על פי אותה תפיסה – אם חוליה תחדור בפעולת קומנדו למשרדי המוסד ותצליח לגנוב את כל החומר הנמצא בו ותציע או תמכור אותו לעיתונאי, חובתו המקצועית לקבל או לקנות את החומר ולעשות בו שימוש. על פי תפיסה זו, אם עיתונאי יראה אדם המנסה לרצוח את אשתו, הוא לא יעשה מעשה כדי להציל אותה, אלא יתעד את האירוע, כי השגת הסקופ עומדת מעל לכל ערך אחר.
הגישה הזו פסולה מבחינה מוסרית. עיתונאי הוא בן אדם, הוא אזרח, הוא איש משפחה. יש לו מחויבויות נוספות לצד המחויבות המקצועית, והן לא פחות חשובות ממנה. יש לצפות ממנו למלא את חובותיו כלפי זהויותיו אלו, לא פחות מכפי שיש לצפות ממנו למלא את משימתו העיתונאית. עיתונאי, שהוא גם אדם הגון ואזרח ישר, לא יסכים לקבל תקליטורים ועליהם הסודות הכמוסים ביותר של צה"ל, שנגנבו במעשה בגידה מחפיר, ויראה בהם חומר גלם ראוי לשליחותו העיתונאית. אורי בלאו לא מילא את חובתו העיתונאית, אלא שיתף פעולה עם פשע ועם פושעת.
* "הארץ"