לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2010

פרשת "אחרי מות / קדושים"


דרשה בקבלת שבת באורטל 23.4.10

 

מספר הפרשות בתורה, זהה למספר השבתות בשנה מעוברת, שבה יש שני חודשי אדר: אדר א' ואדר ב'. בשנים שאינן מעוברות – קרוב ל-2/3 מן השנים, מחברים בארבע שבתות שתי פרשיות. כזאת היא השבת הזו, בה אנו קוראים את פרשת "אחרי מות" ואת פרשת "קדושים".

 

אני אתמקד בפרשת "קדושים". בפרשה הזו מופיע צרוף של שלוש מילים, אותו הגדיר גדול התורה שבע"פ, רבי עקיבא, ככלל הגדול בתורה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

 

מה פירוש הכלל הגדול בתורה? הרי לא נערכה תחרות גודל בין הכללים. מדובר בכלל שהוא המפתח להבנת התורה כולה.

 

מה פירוש "ואהבת לרעך כמוך"? אין מד אהבה שעל פיו ניתן לבחון האם אדם אוהב את רעהו כפי שהוא אוהב את עצמו. כאשר אנו מתייחסים לציווי זה כאל מפתח, אין זה רק פסוק המפרש את התורה, אלא התורה היא המפרשת אותו.

 

אני מבין את דבריו של רבי עקיבא, כאמירה שהמצוות החשובות ביותר בתורה; המצוות שהן המשמעות האמיתית, העמוקה, של התורה, של היהדות – הן המצוות שבין אדם לחברו. אדם המקיים מצוות אלו, הוא אדם הפועל על פי רוח התורה. אדם כזה מיישם את "ואהבת לרעך כמוך".

 

כאשר רב גדול או מנהיג דתי מורשע בעבירות פליליות, בשוחד, בגניבה, וזוכה לתמיכה ואהדה גם ממי שנחשבים גדולי הדור, אני שואל את עצמי – מה משמעות היותם דתיים? האם ניתן לומר על אנשים כאלה שהם שומרי תורה ומצוות? האם לעובדה שהם מקיימים את המצוות הפולחניות הטכניות יש משמעות כלשהי מבחינת מהותה של התורה?

 

היהדות מחנכת אותנו ומצווה אותנו לתיקון עולם. פרשת "קדושים" רוויה במצוות, רבות מהן הן מצוות שבין אדם לחברו, מצוות של תיקון עולם. חיים על פיהן יעשו את העולם לטוב יותר, לצודק יותר, למתוקן יותר. המצוות הללו הן פירוש ה"ואהבת לרעך כמוך". בחיים על פיהן ובמימושן – אנו מקיימים את הצו הזה, הלכה למעשה. 

 

הנה כמה מן הפסוקים המופיעים בפרשה, שראוי כי יאירו את דרכנו:

ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.  י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  בפסוקים אלה שוללת התורה את הפערים הכלכליים ומצווה אותנו לפעול לצמצמם ככל הניתן ולקדם את השוויון בין בני האדם. הדרך לכך, היא המחוייבות של מי שיש לו לוותר על חלק משללו לטובת מי שאין לו. המסר הוא שאל לאדם להתייחס לפרי עמלו כרכוש שלו, אלא עליו להתחלק בו עם אחרים, למען תיקון עולם, למען חברה צודקת וקהילה סולידרית.

 

לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. – זה הבסיס לחברה מתוקנת. כאשר אנו רואים את מצעד הבכירים ואנשי הציבור, החשודים בגניבה ובשוחד, ורואים כיצד זה מטיל את האשמה ואת האחריות על רעהו ולהיפך, חזקה מאוד התחושה שאיש מהם אינו דובר אמת.

 

יג לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בֹּקֶר.  הלנת שכר קיימת, למרבה הצער, במשק הישראלי. ולא רק הלנת שכר, אלא גם שכר בלתי הוגן, פערי שכר שאינם מתקבלים על הדעת ללא כל הצדקה עניינית, עובדי קבלן שאינם מוגנים וכו' – כל אלה הינם עושק לשמו. העושק הזה מנוגד לדרך החיים היהודית. קיומו במדינה יהודית הוא חרפה.

 

לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל – ניצול החלש הוא אחת העבירות המכוערות ביותר. התורה יוצאת נגדן.

 

טו לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל  בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.  – משפט צדק. לא רק לא להדר פני גדול, אלא גם לא לשאת פני דל. משפט הוא משפט צדק. נקודה. גם מי שמטה את המשפט לטובת העני, עובר עבירה. צדק הוא צדק. ברגע שנותנים לגיטימציה להטיית משפט, לא חשוב מאיזו סיבה, הציבור יאבד את אמונו במשפט. ללא אמון, אין שלטון חוק. ובאין שלטון חוק, איש אחיו חיים בלעו. ופסוקים נוספים בפרשה העוסקים במשפט צדק: לה לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.  לו מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם. 

 

טז לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ – צו כל כך חשוב, בעיקר בקהילה קטנה ואינטימית כמו שלנו.

 

לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ – אין די בכך שאדם לא יפגע באחר במו ידיו. אם הוא יודע על עוול ואינו עושה מעשה כדי למנוע אותו, הוא עומד על דם רעהו. אדם היודע ששכנו מכה את אשתו וילדיו ואינו מדווח על כך – עומד על דם רעהו. אדם הרואה פצוע, ואינו חש לעזרה, כי הוא ממהר, או כי אינו רוצה שבגדיו החגיגיים יטונפו בדם – עומד על דם רעהו.

 

לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ – אין אנו יודעים מה חושב אדם בלבו, אך התורה, שעיקר מהותה היא ההבחנה בין טוב ורע והבחירה בטוב, מתערבת גם בכך ואוסרת גם את השנאה שבלב.

 

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ – אתה רואה עוול, חובתך להעיר לאדם שגרם לעוול. חובתך להתערב. אל תהיה ראש קטן. אל תברח מאחריות. אל תאמר שאין זה עניינך. וגם אם יאמרו לך "מי שמך?"  ו"אל תדחוף את האף" וכו', התורה אינה פותרת אותך מהחובה להתערב.

 

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – החובה לכבד את הזקנים, לפעול למענם, להקל עליהם ולהנעים להם את שנותיהם האחרונות. אחת הפעולות הראשונות שעשיתי, עם מינויי למנהל מתנ"ס הגולן, הייתה הקמת המחלקה למבוגרים. בפגישת פרידה עם מועדון "שרשרת הזהב" – מועדון הקשישים של דרום הגולן, סמוך לסיום תפקידי, אמרו לי חברי המועדון, שהמועדון הוא הנותן טעם לחייהם; בזכותו יש להם לשם מה לקום בבוקר. דברים אלה גרמו לי להתרגשות עצומה, ולתחושה שכל המאמץ היה כדאי, ולו כדי לשמוע את הדברים הללו.

 

וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ.  לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – צביונה היהודי של המדינה נבחן, בין השאר, ביחס הוגן למיעוטים החיים בקרבנו, לעובדים הזרים ולפליטים הנמצאים בתוכנו.

 

פסוק נוסף, המתייחס לאופנה הרווחת בחברה הישראלית היום: אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים – כאשר כל כך הרבה אנשים בימינו הולכים למקובלים, ל"רנטגנים" ו"אולטרסאונדים", להשתטח על "קברי צדיקים" כסגולה לבריאות, ללידה וכו', וכאשר אנשים מכל שכבות החברה עומדים בתור לפני שרלטנים מסוגו של "רבי ג'ו כפרה" משירם הידוע של "טיפקס", מן הראוי שנחזור לכלל החשוב כל כך המופיע בפרשתנו.

 

הפרשה נקראת פרשת "קדושים", כיוון שהיא נפתחת בפסוקים: א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ  כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. 

 

בימים בהם הקדושה המדוברת ביותר, קשורה לפרוייקט מושחת בעיר הקודש, שקרוי משום מה "הולילנד" – הארץ הקדושה, מן הראוי לנער את הסחי והטינופת ממושג הקדושה. מה המשמעות בעבורינו של "קדושים תהיו"? חברה המתבססת על אותם ציוויים חשובים המופיעים בפרשה, המקיימת את "ואהבת את רעך כמוך" – היא חברה שיש בה קדושה.

 

ברוח הפרשה, נשיר מתוך מזמור לד בתהילים: "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו".

 

שיר נוסף: "אמר ר' עקיבא: ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה".

 

* השמעת השיר "ג'ו כפרה" (מהדיסק החדש של קובי אוז "מזמורי נבוכים"):

 

בין הרים ובין סלעים
חי צדיק מלאך בחסד
מכונית ושני בתים
השכינה אצלו זה עסק
תור ארוך כל העדה
מבקשים ברכה או שתיים
גם בריאות גם עבודה
הרבי ג'ו כפרה

אגוני מגינם הוא
טו טו קראת
מעפר ירים מלך
טוטו קראת
עוד אבינו חי או מת
טוטו קראת
אין גדול אין כמוך
טוטו קראת

כל עיוור עכשיו רואה
להיכן זורם הכסף
כל כבשה צריכה רועה
שנואם יפה ברצף
הוא שואל ויש תשובה
מטלפן אל השמיים
הוא נותן לך תקווה
הקדוש ג'ו כפרה

אגוני מגינם הוא
טוטו קראת
מעפר ירים מלך
טוטו קראת
עוד אבינו מה נשמע?
טוטו קראת
אין גדול אין כמוך
טוטו קראת

אואואואואואואו איי איי איי איי

מי הגדול שבתורה?
הרבי ג'ו כפרה
מי מרפא כל עקרה?
הקדוש ג'ו כפרה
הוא הציל אנשים רבים
משדים ועין הרע
הוא מומחה בקבלה
הרבי ג'ו כפרה

אגוני מגינם הוא
טוטו קראת...

נכתב על ידי הייטנר , 20/4/2010 14:45   בקטגוריות אורטל, חברה, יהדות, כלכלה, פרשת השבוע, שחיתות, משפט  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)