הבלוג של אורי הייטנר

דברי פתיחה בכנס "יובלים" הרביעי 1.7.10

אין כמו כנס "יובלים" הרביעי כדי לציין את סיום תפקידה של רינה חבלין כמנהלת "יובלים". מנהל הולך ומנהל בא, כל מנהל מטביע את חותמו על פי דרכו וכישוריו, כאשר נקודת הסיום של המנהל שלפניו היא נקודת המוצא שלו. מנהל המסיים את תפקידו, הופך ל"לשעבר". אבל יש תואר שאין בו לשעבר – "המייסד", או כפי שנהוג היה לציין בלוגו של העיתונים "מייסדו ועורכו הראשון". מנהל הולך ומנהל בא, אך מייסד נשאר אחד, תואר לתמיד.

רינה היא האם המייסדת של "יובלים", מי שעיצבה את המרכז והובילה אותו ביד רמה בארבע שנות קיומו; המשך לפועלה רב השנים בעמותת "שיח באצבע הגליל", שאף אותה ייסדה – עמותה שהייתה לחלק מרכזי מתשתית ההקמה של "יובלים".

אנו עוד נמצא את הדרך החגיגית להיפרד, אך כאן, בפורום הזה ובכנס סביב התוכן הזה, אני רואה הזדמנות ציבורית להודות לך בשם כולנו – בשם הצוות, ההנהלה, הפעילים והחשוב מכל, בשם הקהילה.

נושא הכנס הוא "יצירה יהודית מתחדשת". מרכז "יובלים" הוא יצירה יהודית מתחדשת העוסק בהתחדשות היהודית בקהילת הגליל המזרחי. הכנס הזה הוא נקודת שיא בפעילות האקדמאית של "יובלים", אולם עיקר פעילות "יובלים" היא בקהילה – ביצירה יהודית מתחדשת, בבתי מדרש קהילתיים, בקבלות שבת קהילתיות, במפגשי שיח והידברות של צעירים ובני נוער חילונים ודתיים, בהכשרת מנהיגות תרבותית קהילתית. פעילותנו משלבת תלמוד ומעשה כתלמוד המביא לידי מעשה.

פתחנו את הכנס אתמול בהופעתו של קובי אוז. הדיסק והמופע שלו הם יצירה יהודית ישראלית מתחדשת, שמתוך הדיאלוג בין חדש וישן, בין מסורת יהודית ותרבות ישראלית, בין מזרח ומערב, בין דתיות, מסורתיות וחילוניות, והכל בבית הכנסת הגדול הזה שנקרא א"י, כמאמר שירו של קובי אוז. הפלורליזם הזה הוא הדגל שלנו, והאתגר שלנו הוא שהתרבות היהודית תהיה התשתית לחיבורים בין המגזרים השונים, בין צורות ההתיישבות השונות, בין ותיקים ועולים חדשים, בין ותיקי ההתיישבות והמצטרפים החדשים, שתעצב ותעצים את האזור, כאזור אחד ומאוחד, כקהילה.

אני מודה מראש לכל המרצים בכנס, מודה לכם – המשתתפים ומאחל לכולנו כנס מעשיר ומעניין, שאף הוא יהיה תלמוד המביא לידי מעשה.