הבלוג של אורי הייטנר

מדינת  ישראל, למרבה הבושה, היא המדינה המובילה במערב בכמה פרמטרים המעידים על אי שוויון. ישראל מובילה בפערים הכלכליים, בפערי השכר, בפערי החינוך. מסתבר שבתחום מפוקפק אחד הפער בין ישראל לכל שאר העולם הוא גרנדיוזי – בישראל גובה התמלוגים של המדינה מרווחי אוצרות טבע, הם הנמוכים ביותר, נמוכים לאין ערוך משאר המדינות. התמלוגים בישראל הם 12.5%, בעוד במדינות המערב גובה התמלוגים המקובל הוא למעלה מ-50%. בנורבגיה, גובה התמלוגים הוא 80%. משמעות הדבר, היא שבניגוד למקובל בעולם המערבי – בישראל יזם פרטי המגלה נפט או גז מרוויח לכיסו הפרטי 87.5% מרווחי הגילוי.

אי אפשר להאשים את ממשלת נתניהו ושטייניץ הקפיטליסטית באחריות לעיוות הזה, גם לא את נתניהו כשר האוצר, לא את התכנית לייצוב המשק מ-1985 ולא את המהפך הכלכלי של 1977. האחראית על העיוות הזה, היא הממשלה הסוציאליסטית ביותר, הממלכתית ביותר, הריכוזית ביותר שמשלה פה מעולם. גובה התמלוגים נקבע בחוק ב-1952, כשראש הממשלה היה דוד בן גוריון ושר האוצר היה אליעזר קפלן. איך ניתן להסביר זאת?

הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי שהנהיגו ממשלות ישראל בשנות ה-50 וה-60, התבסס על משק מעורב, הנבנה וצומח בזכות שילוב בין משק ציבורי להון פרטי, מתוך העמדת הצורך בפיתוח מואץ וצמיחה מואצת בראש סדר העדיפויות. המדינה עודדה השקעות פרטיות לצורך פיתוח המשק, בעיקר באזורי עדיפות לאומיים. זו הייתה דרכם של ב"ג, אשכול וספיר. על מנת לעודד השקעות בחיפושי נפט, נקבעו תמלוגים כה נמוכים.

גישת הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הייתה נכונה והוכיחה את עצמה – עובדה, הצמיחה בישראל באותן שנים הייתה גבוהה מאוד. יתכן שגם המדיניות בנושא התמלוגים על אוצרות טבע הייתה נכונה. אבל מאז חלפו 58 שנים, אין כאן כמעט דבר שלא השתנה, לטוב ולרע. החוק הזה אנכרוניסטי, בלתי הגיוני, פוגע בצדק החברתי וראוי למצוא עצמו במהרה בפח האשפה של ההיסטוריה.

על פי ההערכות, הרווחים הצפויים מן הגז הטבעי שהתגלה בישראל מגיע ל-300 מיליארד דולאר, 1,200 מיליארד שקלים. מדובר בסכום אסטרונומי, שעשוי להקפיץ את כלכלת ישראל באופן שקשה לדמיינו – לפתור את בעיות החברה, לתת מענה מלא לצרכי הביטחון ולפתח את הארץ. יהיה זה אבסורד, אם בשל החלטה אנכרוניסטית, לא רלוונטית, שאין לה אח ורע, שהתקבלה לפני כששה עשורים, הסכום הזה ילך לכיסו של אדם אחד. לשם מה אדם צריך הון כזה?

יצחק תשובה השקיע הון רב בחיפושי הגז והביא להישג הגדול שבגילויו. אין ספק שהוא ראוי ליהנות מרווחי הגילוי, הרבה מעבר להחזרת השקעתו. אולם ראוי לזכור, שתשובה אמנם גילה את הגז הטבעי, אך הוא לא ייצר אותו, הוא לא טמן אותו בקרקעית הים. הוא גילה אוצרות טבע קיימים. אוצרות הטבע הללו אינם שלו, אלא של כולנו, של המדינה, של החברה הישראלית כולה. ומן הראוי שהחברה הישראלית כולה תתברך ברווחים הללו לרווחת כלל אזרחי ישראל.

יש לשנות את החוק, כך שרוב רווחי הגז יהיו של המדינה. איני נבהל גם מאחוז נוסח נורבגיה. אפשר להתפשר על אחוז נמוך יותר. את ההון העצום הזה יש להקדיש לחיסול העוני, באמצעות השקעות אפקטיביות וגדולות בחינוך, בהשכלה הגבוהה, במדע, בבריאות ובתשתיות הפריפריה.

ובאשר ליצחק תשובה – גם אם ייהנה רק מרבע או שליש מהרווחים, הרי הוא ובניו ובני בניו עד סוף הדורות, לא ירעבו ללחם, ככל הנראה.  

שר האוצר יובל שטייניץ מוביל את היוזמה לתיקון העיוות. שלי יחימוביץ' מובילה חקיקה בכנסת לתיקון העיוות, בשיתוף עם ח"כים מן הימין והשמאל. השאלה היא אם יהיה בכוחם לעמוד מול כוחם העצום של הטייקונים? על הציבור להעניק להם רוח גבית במאבקם.

                                                                                                                                                                                           * BSH, "חדשות בן עזר"