תגובה לאליהו קאופמן, "כאז כן עתה", מוסף "הארץ" 30.7.10
131 יהודים נרצחו ועוד מאות נפצעו, בפרעות תרפ"ט, ההתנפלות הערבית על היישוב היהודי בא"י בקיץ 1929. האכזריות הגזענית הנוראה הגיעה לשיאה בטבח בחברון, שבו נטבחו 69 יהודים בידי שכניהם הערבים, ילדים נרצחו לעיני הוריהם, ילדות נאנסו לעיני אמהותיהם ואמהות לעיני ילדותיהם, משפחות שלמות נטבחו, אברים נכרתו, אנשים נשרפו חיים. הערבים התנפלו על היהודים בירושלים ובצפת, בבאר טוביה ובחולדה. המושבות כפר אוריה והר טוב נבזזו והוצתו עד היסוד.
והנה, הרב וההיסטוריון הנכבד מצא את האשמים בפוגרום הנורא – היהודים, כמובן. הציונים. עוד לא היה "הכיבוש", עוד לא הייתה ה"נכבה", עוד לא הייתה מדינה, עוד לא היו כלים להתגוננות כנגד הפורעים, אך בעיני הרב היהודים אשמים. למה? כיוון שבית"רים, שומו שמים, הפגינו ברחבת הכותל ואפילו, אויה, הניפו דגל כחול לבן. אכן, אחרי פרובוקציה כזאת באמת לא נותרה לערבים ברירה, אלא לרצוח את משפחת מקלף במוצא, לאנוס, לרצוח ולהתעלל. הייתה להם ברירה? הרי היהודים הניפו דגל. מה הם יכלו לעשות?
אף אנטישמי לא יכול היה לכתוב דברי בלע חמורים יותר מאלה של הרב וההיסטוריון האוטו-אנטישמי קאופמן. אגב, ההפגנה השקטה של חניכי בית"ר הייתה למען חופש הפולחן ליהודים ליד הכותל. אבל בעיני קאופמן, כל מה שמריח ציונות הוא הרע המוחלט. "שורש הסכסוך נעוץ כבר בסוף המאה ה-19, עם תחילתו של מפעל ההתנחלות הציונית – שעד 1929 עשה כל שביכולתו להשתלט בדרכים נלוזות על הארץ הקדושה ועל חשבון הילידים".
אם נלך לשיטתו של הרב ההיסטוריון – כעבור 4 שנים, ב-1933, אותם בית"רים הורידו את דגלי צלב הקרס מעל הקונסוליות הגרמניות בירושלים וביפו. הנה, זאת הסיבה מדוע לא נותרה לנאצים ברירה אלא לחולל את השואה, שגם בה אשמים הציונים.
מה הפלא, שחרדים פנאטיים מן הזן של קאופמן נסעו לוועידת הכחשת השואה של אחמדיניג'אד? השאלה היא למה מוסף "הארץ" מפרסם תועבה כזאת. האמת היא, שאך טבעי שהדברים יתפרסמו בעיתונו של גדעון לוי.
* מוסף "הארץ"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
