הבלוג של אורי הייטנר

עוד לא יבש הדיו מפסק הדין הברור, החד משמעי, על פיו רומאן זאדורוב הוא הרוצח של תאיר ראדה, והאתר הוצף בצונאמי של טוקבקים, של אנשים שאין להם שמץ של היכרות עם הראיות, שלבטח לא קראו את פסק הדין, אך הם קובעים בנחרצות שהרוצח זכאי, שנתפר תיק וכו'. זה הפרי של ארבע שנות הסתה.

כמו בתיאוריית הקונספירציה על רצח רבין – ככל שתיאוריית קונספירציה יותר מופרכת, יותר חסרת שחר, יותר אבסורדית, כך יהיו אלפים ורבבות שיקנו אותה. כך גם במקרה זה. והשאלה, תמיד, היא מה המניע של ממציאי התיאוריה? במקרה זה יש מספר מניעים – ניסיון להסית את ציבור העולים מחבר העמים נגד המדינה ונגד הציבור הוותיק, הסתה נגד גורמי אכיפת החוק בישראל, וניסיון להוכיח את התדרדרות הנוער בישראל לאלימות שסופה רצח. השילוב בין שלושת המניעים, יצר תיאוריה שהמוני ישראלים נשבו בתוכה. וכך נעשה רצח אופי לתלמידי ביה"ס "נופי גולן", שלא זו בלבד שפקד אותם אסון כבד כל כך, שמם הוכתם כשאשמה קולקטיבית כה נוראה, כאילו מתוכם יצאו רוצחים, הוטחה בהם. עכשיו, בית דין לא יעזור – תרתי משמע. ככל שהרוצח יערער וככל שערעוריו ידחו, כך מאמיני הקונספירציה יראו בדחיית הערעורים הוכחה לטענתם שבית המשפט מוטה.

העובדה שניתן כך להסית חלקים גדולים בציבור, היא בעיה חברתית שיש להתמודד איתה. ובאשר לרצח תאיר זאדה – דבר לא יוכל להשיב את החיים שנלקחו, אולם טוב לדעת שהרוצח הנתעב, שרצח ילדה תמה ללא כל סיבה – סתם, מתוך תאוות רצח לשמה, יישב כל חייו מאחורי סורג ובריח.

* טוקבק ל-ynet