הבלוג של אורי הייטנר

על אף הנוכחות הרצופה של אורי הייטנר ב"שישי בגולן", יש לנו השבוע שלוש סיבות טובות מאד לראיין אותו אישית לגיליון סוכות. הראשונה היא זכייתו בפרס גורן, השניה היא מינויו למועצה הארצית של הספריות הציבוריות, השלישית היא נוכחותו במרכז כינוס "הקהל" בשדרות. וזה מספיק.

לאחר שסיים הייטנר תשע שנות פעילות מרשימות במתנ"ס גולן, תפקיד שעשה בתום עשר שנים מאומצות כדובר ועד ישובי הגולן, הוא פרש כנפיים הרחק ומעבר לגולן, אך הבית והמשפחה נשארו כאן, בקיבוץ אורטל.

היום הייטנר מנהל את מרכז "יובלים", מרכז פלורליסטי לזהות יהודית-ציונית שפועל במכללה האקדמית תל-חי, כזרוע של המכללה בקהילה, בנוסף הוא מפעיל קורסים אקדמיים ביהדות במכללה עצמה.

הייטנר הוא גם ראש תכנית למנהיגות צעירה במכון לאסטרטגיה ציונית בירושלים, ועם כל אלה, נשאר מאד מעורב בנושא של זהות יהודית בגולן, בצוותי ההיגוי של מרכז החגים ומרכז זהות יהודית-ישראלית בגולן.

בימים אלה הוא עומד לסיים תואר שני ביהדות במכון שכטר, במסגרת זו ביצע עבודה סמינריונית על קהילת "ניגון הלב", אותה הגיש כמועמדת לפרס אפרא גורן, פרס למחקרים אקדמיים בנושאים של תרבות יהודית פלורליסטית. לפני שלושה שבועות הודיעו לו שעבודתו זיכתה אותו במקום ראשון בפרס זה.

קהילת "ניגון הלב"?

הייטנר: "זו קהילה שבסיסה הוא אנשי מדרשת אורנים, תושבי עמק יזרעאל, שהרגישו שכל עיסוקם בבית מדרש ובלימוד לא מספק אותם וכך גם התרבות היהודית ביישוביהם.

"לפני עשר שנים התחילו לערוך קבלות שבת במועדון בנהלל, אליו אנשים באים במיוחד לשעה וחצי של תפילה, נגינה, שירה, הדלקת נרות, שילוב של מסורת וחידוש. לאט לאט זו הפכה לקהילה שעושה פעילות חברתית, חסד, קבלות שבת מידי שבוע, חגים, עורכת יום כיפור ביחד בנהלל, מסעודה מפסקת ועד המסיימת, כאשר המשתתפים לנים במקום. יש להם פעילות יהודית חברתית, תהליך של בר מצווה לאורך השנה, הכל בשילוב המסורת עם חדשנות.

הם מחוברים מעט לקהילת 'בני ישורון' בארצות הברית, שמקורבת לקונסרבטיבים.

אך יש להוסיף, כי 'ניגון הלב' לא שייכים לזרם מסויים, הם בנו משהו מאד ארץ-ישראלי עמק-יזרעאלי.

כיצד אתה מתחבר לנושא?

"אני מאד קשור אליהם, מכיר את האנשים, למדתי באורנים ובית המדרש שלי הוא המדרשה באורנים. מכיוון שיעל אשתי בת נהלל בכל פעם שאנחנו נוסעים למשפחתה אני משתתף בקבלת שבת שם.

"במסגרת לימודיי השתתפתי בקורס בשם 'יחיד, קהילה ומשפחה', על קהילת 'ניגון הלב'. חקרתי את הקהילה מבחינת תכנים תרבותיים, תוך מיקוד בשני דברים מרכזיים: הראשון הוא נושא קבוצת המנהיגות הרוחנית, שיש בה המון אוטוריטה טבעית, אין שם מנהיג רבני אלא מנהיגות לא דתית. המנהיגות הרוחנית והמעשית מאד מעניינת שם. התמקדות נוספת הייתה הקהילה האזורית כי אנשי הקהילה חברים בקהילות יישוביות, אך חלקם אמרו שהקהילה שלהם היא קודם כל 'ניגון הלב'.

כחבר קיבוץ – בירור נושא 'מהי הקהילה שלי' חשוב מאד ומאד עניין אותי באופן אישי, גם כי עיסוקי בגולן היה בשתי הקהילות – האזורית והיישובית.

מהו פרס גורן, בו זכית?

"אפרא גורן ז"ל הוא בן קיבוץ העוגן שנפל במלחמת יום הכיפורים. אביו זכריה ז"ל היה מהאבות המיסדים של התרבות היהודית בתנועה הקיבוצית, היה שותף של אריה בן גוריון ז"ל לאורך השנים (הרחבה על אב"ג במדור 'דברים שרציתי לומר' בגיליון זה). זכריה הקים קרן לזכר בנו לעבודות שעוסקות בנושא הזה והיא ממשיכה לפעול לאחר מותו.

הפרס הינו כספי ואני מתכוון להקדישו לעשיה בתחום התרבות היהודית בקיבוצי אורטל.

נעבור למינוי למועצת הספריות הציבוריות?

"במשרד התרבות פועלת מועצה ארצית לספריות הציבוריות, שמעמדה המשפטי דומה לדירקטוריון ממשלתי. זה הפורום שקובע את המדיניות והתקצוב של המדינה בכל נושא הספריות הציבוריות. פרופ' אורציון ברתנא, יו"ר המועצה הארצית פנה אלי לאחרונה וביקש ממני להגיש מועמדות. היה זה תהליך שארך חודשים רבים, כי על מנת להימנות על דירקטוריון ממשלתי צריך לעבור תהליך ארוך ביותר של שלילת ניגודי אינטרסים, בעיות של טוהר מידות, עבר פלילי, אישור של היועץ המשפטי של המשרד. השבוע קיבלתי הודעה שמוניתי וכתב המינוי של השרה בדרך.

נושא הספריות הציבוריות מאד קרוב לליבי, בעיקר מניסיוני בהקמת הספריה האזורית של הגולן, כמנהל המתנ"ס. אני מתכוון לתרום מנסיוני הניהולי והציבורי וכמובן רואה עצמי כמי שמייצג את הפריפריה.

מה זה טוב ליהודים, לגולן, לפריפריה?

"אני קודם כל דואג לניהול הנכון ביותר של הספריות הציבוריות בישראל, הנאמנות היא לענין עצמו, בכל המדינה. תפיסת עולמי היא שהמדינה צריכה לקדם את התרבות והחינוך בפריפריה כתפיסת עולמי החברתית הציונית. תפיסה זו תבוא לידי ביטוי בחברות שלי במועצה.

ועכשיו, ל"הקהל", מה יקרה שם?

"אחת המטרות שלי ב'יובלים', מעבר לפעולה בקהילה של אצבע הגליל והקשר עם הגולן, היא גם להעלות את 'יובלים' על המפה הארצית של תנופת ההתחדשות היהודית בחברה הישראלית בדרכים שונות ושיתופי פעולה רבים.

בשבוע שעבר היה כנס של בתי קהילה ותפילה פלורליסטים שקמו בעקבות 'ניגון הלב'. כנס תשרי זה מתקיים זו השנה השלישית. יובלים הייתה שותפה, ואני הרציתי כמנהל 'יובלים'. כל מי שבא לשם נחשף ל'יובלים' כשותף לכנס.

"אנחנו גם שותפים השנה לפעילות הארצית השנתית הגדולה ביותר בתחום ההתחדשות היהודית - כנס 'הקהל', שמתקיים זו השנה ה-14. זו השנה השניה שהכנס מתקיים בשדרות. מגיעים אליו כ-5000 אנשים, רובם בני נוער מכל הארץ, הרבה מכינות קדם צבאיות, הרבה בוגרי צבא.

זו ממש חגיגה גדולה, המארחת את טובי המרצים בארץ בתחומי יהדות, תרבות יהודית, דתיים וחילוניים, כמעט כל ארגון בארץ שעוסק בתרבות יהודית, ארגונים דתיים וזרמים שונים שותפים.

אתה משתבץ שם באופן אישי?

"השותפות שלנו היא ערב שעורכים עופר גביש המוסיקאי וחוקר הזמר העברי ואני - 'מאירולוג' חובב, שחוקר את מאיר אריאל ומביא כמה גילויים, מפני ששנים רבות אני חוקר את מאיר אריאל באופן לא פורמלי. שם הערב שנקיים הוא "דרך הדמעה של הליצן המשתומם" זו שורה משיר של אריאל. בערב נעסוק בבמקורות ההשראה היהודיים של שירתו של מאיר אריאל.

אריאל, קיבוצניק מהשרון ויהדות?

"מאיר אריאל היה בן קיבוץ משמרות, אוטודידקט, בקיא מאד ביהדות בכל רבדיה, מהתנ"ך ועד הגות יהודית מודרנית. כל שיריו רוויים ב'התכתבות' עם המקורות האלה ואסוציאציות והשראה של המקורות. יש לו כמה שירים אמוניים לחלוטין, כי הוא היה אדם מאמין. הדבר הכי קשה בהכנת הערב היה לנפות, זה היה כאב לב.

מדובר בערב שירה והסבר, עופר ואני מסבירים, שנינו שרים ומובילים את הקהל, עופר מנגן ולצידנו גם הקלידן יוני שחם, עופר יוביל את השירה וינגן בגיטרה ויספר והקהל גם ישיר.

יש לי גם סקופ בקשר למאיר אריאל. הבן שלו שחר, שלח לנו כמה טקסטים קצרים לא מוכרים של אריאל שבהם זה מתיחס לשאלות אמונה וכפירה דתיות וחילוניות. זה חשוב, כי יש שם בפירוש גישה מאד מאד אמונית, זו תהיה חשיפה ראשונה של הטקסטים.

כמה מילים על המנהג "הקהל"?

"'הקהל' הנו חידוש של מסורת עתיקה, לפיה היה מתכנס כל העם בשנת השמיטה ולומד ומפרש ביחד את תורת ישראל ברוח הזמן.

האירוע, המתקיים זו השנה ה-14 נמשך יום אחד, מתחיל באחת בצהרים ומסתיים בחצות, כאשר במהלכו מתקיימים עשרות אירועים במקביל, מכאלה שבאים אליהם חמישה אנשים עד כאלה שאנשים עומדים מחוץ לחלונות חלונות.

אנחנו קיבלנו את המקום הכי גדול במרחבים של 'הקהל', האודיטוריום, כי הם צופים שהפעילות שלנו תמשוך קהל רב.

מתי זה מתקיים?

"אני מזמין את תושבי הגולן להגיע ביום ראשון 26 ספטמבר ג' בחול המועד, המופע שלנו בשעה חמש במכללת ספיר בשדרות.

כנס 'הקהל' מסמן התעוררות של קרבה לתרבות יהודית שאינה חזרה בתשובה?

"חד וחלק כן. יש היום בארץ התעוררות אדירה, 'ניגון הלב' הוא רק דוגמה, של התחדשות היהדות. מקום הולך וגדל של היהדות בחיי התרבות והחברה, במוסיקה הישראלית, בספרות ובעיקר באינספור קהילות ובתי מדרש. יש כמה ישיבות חילוניות, גם בציבור חילוני וגם בחיבור בין דתיים וחילוניים וגם בציבור כמוני שלא רואה את עצמו בתוך ההגדרות המיושנות של חילוני ודתי".

חג שמח, ויהודי.

דניאלה שאול