הבלוג של אורי הייטנר

בשנתה ה-60 של המדינה, החתימו חברי תכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית את חברי הכנסת על מגילת העצמאות. כ-90 ח"כים, מהאיחוד הלאומי עד מרצ, חתמו על המגילה.

היוזמה של "קדימה" לעגן בחוק את "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" (הידועה בכינוי "מגילת העצמאות") היא אמנם גימיק, שנועד להביך את הקואליציה הכוללת סיעות חרדיות המתנגדות לרוח המגילה, אך היא רעיון מבורך, המקדם את המטרה שלשמה פעלו חברי המנהיגות הצעירה.

בימים של מתקפת דה-לגיטימציה על ישראל מחוץ, ומתקפת פוסט ציונות מבית, מן הראוי שמסמך היסוד המעצב את מהותה של המדינה וזהותה יעוגן בספר חוקיה. בימים שבהם יש המנסים לשנות את צביונה של ישראל ממדינה יהודית ל"מדינת כל אזרחיה" ומנסים להצביע על סתירה, לכאורה, בין היותה של המדינה יהודית להיותה דמוקרטית, יש מקום לחקיקה משמעותית שתסיר את הספקות.

עיגון מגילת העצמאות בחוק אינו הפתרון המהותי – יש לחוקק חוקה יהודית, ציונית ודמוקרטית ברורה, המבהירה את משמעות יהדותה של המדינה ואופיה הדמוקרטי. אולם עד שתחוקק חוקה, וכבסיס לחוקה, יש מקום לחוק "מגילת העצמאות".

"בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". פסוק זה הוא לב המגילה – הוא הוא ההכרזה. אין זה מקרה שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה בו. מדינת ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם אם לא הדמוקרטית שבהן, ומגילת העצמאות רוויה בערכים דמוקרטיים, כ"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" וכגון "חופש דת, לשון, חינוך ותרבות" ועוד. אולם משפט היסוד מדבר על ליבת מהותה של המדינה – בראש ובראשונה מדינה יהודית.

המדינה היהודית היא דמוקרטית. אולם אלמלא הייתה יהודית, אין כל משמעות להיותה דמוקרטית. חסרות דמוקרטיות בעולם? אין זו סתם עוד דמוקרטיה, אלא של מדינת הלאום של העם היהודי, שמשטרה הוא דמוקרטי. לא נלחמנו בכל מלחמות ישראל כדי שתהיה בעולם עוד דמוקרטיה. אלפי חיילים ישראליים לא נפלו רק כדי שגם במזה"ת תהיה דמוקרטיה אחת. מטרת העל של הציונות, שהיא מטרת העל של מדינת ישראל, היא להיות "מדינה יהודית בארץ ישראל". מי שכופר בכך, כופר בעיקר. מי שאינו מכיר בהיותה של ישראל מדינה יהודית בארץ ישראל – אינו מכיר במדינת ישראל. מי שמנסה להפוך את ישראל למשהו שאינו "מדינה יהודית בארץ ישראל", למעשה מנסה להחריב את המדינה.

מגילת העצמאות אינה מסתפקת בעצם ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בא"י, אלא מסבירה את ההצדקה לקיומה של המדינה. המגילה מבססת את התוקף להקמת מדינה יהודית בא"י על שתי זכויות – הזכות הטבעית והזכות ההיסטורית. הזכות הטבעית, היא זכות ההגדרה העצמית - זכותו של כל עם לעצמאות ולריבונות במולדתו. הזכות ההיסטורית היא זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל.

עשרת הסעיפים הראשונים של המגילה מציגים את זכותנו ההיסטורית על הארץ – כארץ שבה "קם העם היהודי" ו"בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". המגילה מדברת על האמונים ששמר עם ישראל לארצו בכל ארצות נדודיו "לאחר שהוגלה ממנה בכוח הזרוע". היא מזכירה את החתירה של העם היהודי לדורותיו "לשוב ולהיאחז במולדתו העתיקה", "מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה". היא מתארת את שיבת ציון ההמונית של הציונות והיצירה המפוארת שיצרו הציונים בארץ. המגילה מזכירה את הקונגרס הציוני הראשון והכרזתו "על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". היא מזכירה את ההכרה הבינלאומית בהצהרת בלפור ובמנדט מטעם חבר הלאומים – "שנתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".

השואה מוזכרת רק בסעיף השישי. יש בכך חשיבות רבה, כאשר יש המציגים את השואה כסיבה להקמת המדינה, ותוהים מדוע הפלשתינאים צריכים לשלם את מחירה. אפילו הנשיא אובמה הזכיר את השואה כסיבה להקמת המדינה. מגילת העצמאות, אף שנכתבה אך שנתיים וחצי לאחר השואה, מזכירה את השואה רק לאחר שתיארה את זכות האבות ואת הרעיון הציוני שקדם לשואה. היא גם אינה מציגה את השואה כמה שמעניק את הזכות למדינה יהודית בא"י, אלא מציינת שהיא "הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי, ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים".

המגילה מזכירה את שארית הפליטה שניצלה מהטבח, אך בהקשר של מי ש"לא חדלו להעפיל לא"י, על אף כל קושי מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם". המגילה מזכירה גם את החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ומציינת ש"הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה".

לכאורה, הכל ברור ומובן מאליו. אבל במציאות יש מערערים בתוכנו ובעולם על כך. אם שר בממשלה מכנה את הדרישה ממתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כ"גזענות ופשיזם", כנראה שאנו זקוקים לרענן את זיכרוננו בעקרונות של מדינה יהודית, זכותנו על ארץ ישראל וזכותנו הטבעית למדינה עצמאית.

לכן, אף שמניעי הצעת החוק של "קדימה", לעגן בחוק את מגילת העצמאות אינם עניינים, אלא נובעים מפוליטיקה קטנה – יש לקדם בברכה את היוזמה. מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה.

                                                                                                                                                             * "מקור ראשון", "חדשות בן עזר", "קו למושב"