באיזו מחזוריות תקופתית ניחתת בתקשורת הישראלית מתקפת "מסיבת אסד" קטנה; ניסיון להפיח רוח חיים בערוץ הסורי, עם או בלי קשר למציאות. לאחרונה אנו מותקפים בגל נוסף ברוח זו – כאן כתבה על קמפיין אסד שמתכנן אשכנזי לאחר פרישתו מהתפקיד, שם ביקור של מלקולם הונליין בדמשק, פה הצבת שגריר אמריקאי בסוריה. ממש – ולס עם בשאר.
ומה עושה בינתיים חתן השמחה? מארח בארמונו את המחבל הלבנוני סמיר קונטאר. הסיבה למסיבה היא ספר זיכרונותיו של רוצח משפחת הרן. הנשיא אסד שיבח את "ההתנגדות", שהינה "הדרך להשבת זכויות הערבים".
איך משיבים את "זכויות הערבים", על פי בשאר אסד? פורצים לבית משפחה בנהריה, רוצחים אב ושתי בנותיו. מוחצים את ראשה של תינוקת בת שנתיים אלי סלע ומרסקים את גולגולתה בקת הרובה. מי שאלה מעשיו, הוא אורח רצוי ומכובד בארמון הנשיאות של המנהיג שוחר השלום בשאר אסד, כמופת של "ההתנגדות".
"זכויות הערבים"... נשמע בערך כמו "ארגוני זכויות האדם".
* "חדשות בן עזר", "שישי בגולן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
