הבלוג של אורי הייטנר

האנשים אשר אהבתי / שמרית אור ומישה סגל (מישה סגל)

הפעם בחרתי להביא שיר, שאני בטוח שהרוב הגדול של המאזינים שומעים בפעם הראשונה, אולי גם האחרונה - שירו של מישה סגל "האנשים אשר אהבתי". המילים של שמרית אור והלחן של מישה סגל.

מישה סגל היה אחד המוסיקאים המוכשרים ביותר בישראל, בשנות השישים המאוחרות ושנות השבעים המוקדמות. הוא היה מלחין ומעבד מבוקש ומוערך. את שירו הראשון הלחין לחוה אלברשטיין בהיותו בן 17 בלבד, "מות הפרפר". הוא עיבד שירים ותקליטים רבים, ובהם תקליטו המיתולוגי של אריק איינשטיין "פוזי", כולל השיר האלמותי "פראג". ב-1973 ירד מן הארץ, אך עד סוף השמונים עוד היה מעורב במוסיקה הישראלית. בין השאר הפיק מוסיקלית את תקליטה של חוה אלברשטיין "קולות". השיר היפה ביותר שהלחין, לטעמי, הוא שירו של נתן זך "ציפור שניה" הידוע יותר כ"ראיתי ציפור רבת יופי", ואני אוהב מאוד גם את שירו "שתי דפיקות לב" הידוע יותר כ"עד סוף הקיץ". היום מישה סגל חי בניו יורק וממשיך ליצור ולהקליט, בעיקר מוסיקת ג'אז, כזמר וכנגן סקסופון.

את השיר "האנשים אשר אהבתי" הקליט מישה סגל ב-1972. אמנם הוא לא כתב את המילים, אך אי אפשר שלא לחוש את הזדהותו הרבה, ולא בכדי זה השיר היחיד (ככל הידוע לי) שהלחין לעצמו ושר בעצמו. השיר הוא התפוצצות וולקנית של אדם החש זרות וניכור נוראיים לחברה שבתוכה הוא חי; תחושה של מי שאינו מוצא מנוח לכף רגלו. וכשכבר מנסה ליצור מגע אנושי... עוד מעט נשמע מה קורה. לא מפתיע שהאיש עזב את הארץ כעבור שנה.

כשהשיר התפרסם, הייתי ילד בכיתה ג'. השיר לא היה להיט היסטרי, אבל הוא הושמע ברדיו לא מעט ואני התאהבתי בו, אף שספק האם הבנתי אותו באמת. מילות השיר התפרסמו במדור המוסיקה של "הארץ שלנו" ואני ידעתי אותו בע"פ ושרתי אותו עם כל הצעקות. אמא שלי הזדעזעה – לא הבינה מה אני מוצא בשיר הזה, עם הצעקות "אנחנו שונאים אותך!" מאז, במשך עשרות שנים פשוט לא משמיעים את השיר הזה, וכל השנים זכרתי אותו לטובה ומאוד רציתי לשמוע אותו. פעם אחת בלבד שמעתי אותו ברדיו, לפני כ-15 שנים, בסדרה של יואב קוטנר על תולדות הרוק הישראלי "למרות הכל". אני ממש זוכר איפה הייתי, בירידות לחמת גדר, באותו יום שישי אחה"צ, ואיזו התרגשות זו הייתה. הופתעתי מעצמי, עד כמה היטבתי לזכור את המילים והמנגינה. ומאז – שוב לא נשמע השיר, וגם באינטרנט לא מצאתי אותו במשך זמן רב. אולם היום הוא נמצא ברשת ויצא בדיסק "ימים לבנים" של שירי שנות השבעים בעריכת אלי לפיד. "האנשים אשר אהבתי" – בלוז ישראלי שהקדים את זמנו. מישה סגל בליווי של יוסי מנחם והצמד סוזאן ופרן.

אני בתוך ביתי בארץ הקטנה / עצי זיתים הביטו בחלון כל השנה / וכל האנשים אשר אהבתי / עד שארצי הייתה פתאום מדינה. // הלכתי למקום אחר חשבתי שאולי / אמצא מקום שהמסע שוב לא יכביד עליי / שאם ארצה אמצא לי דרך / אך כל המקומות דומים הם אלוהיי... // רציתי קצת שקט / לא להרע לאיש / וכפי שכל אחד יוכל לגשת / רק ריח אדמה אחרי הגשם // מצאתי אי קטן ממש בלב הים / שלא דרכה בו רגל וגם לא נשפך בו דם / והכחול ניתך מן השמים / במערה על צוק הייתי אז נרדם // רציתי קצת שקט... // כך הימים עברו השמש לי כגג / ויום אחד מעל האי, הליקופטר חג / נופפתי בידי מלמטה מן החוף / אך איש כיוון רובהו ושאג / ועת ששטתי בנחלי דמי אל המקום ממנו לא שבים / שאלתי רק – מדוע? / - "אנחנו שונאים אותך!!! אנחנו שונאים אותך!!!"