הבלוג של אורי הייטנר

שלי יחימוביץ' אינה יכולה להציג ניסיון פוליטי וותק פוליטי עשירים, אולם אין ספק שהיא פוליטיקאית חכמה ומתוחכמת והישגה המרשים – ניצחונה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, מעיד על כך.

שלי יחימוביץ' היא פוליטיקאית מחושבת מאוד, השוקלת היטב את מעשיה ודיבוריה ומטיבה לכלכל את מעשיה. הראיון שהעניקה לגידי וייץ ב"הארץ" בעיצומה של ההתמודדות, לא היה בשום אופן פעולה בלתי מחושבת. שלי ידעה היטב שדבריה יעוררו סערה, היא ידעה שהם יהיו שנויים במחלוקת, היא ידעה שיריביה ינצלו את הדברים כדי לתקוף אותה, היא ידעה שצפויה לה מקלחת צוננין פוליטית ותקשורתית, היא ידעה שתאבד קולות בבחירות, אך אולי תקבל קולות אחרים תחתיהם. כן, היא גם ידעה שהראיון יהפוך אותה לבלתי קונצנזואלית בעליל במפלגתה ואף הסתכנה בכך שהדינאמיקה שיעורר הראיון יפגע בסיכוייה לנצח.

מדוע, אם כן, בחרה שלי להתראיין ולומר גלויות את הדברים? ומדוע בתגובה להתקפות עליה, חזרה על הדברים שוב ושוב ולא חזרה בה כמלוא הנימה? ראשית, כי אלו עמדותיה, זו האמת שלה, וכמנהיגה מן הראוי שלא תסתיר אותה. אולם לעיתוי היה גם שיקול פוליטי. שלי ידעה, שאם תצא מהארון האידיאולוגי ותאמר את הדברים אחרי ניצחונה, היא תואשם במחטף, בכך שהסתירה את עמדותיה טרם הבחירות כדי לזכות בקולות הבוחרים במפלגתה, וכעת היא עושה בקולות שימוש פסול. נקל לשער איך היו מסתערים עליה כל יריביה, אילו הראיון היה מופיע שבוע אחרי ניצחונה.

שלי יחימוביץ' הציגה בראיון את תעודת הזהות הפוליטית שלה. עם תעודת הזהות הזאת פנתה לציבור המצביעים, על סמך תעודת הזהות הזאת היא ביקשה מנדט ציבורי ועל סמך תעודת הזהות הזאת קיבלה מנדט ציבורי. כשתאמר היום את הדברים, איש לא יוכל לטעון כלפיה שאינה מייצגת את רצון בוחריה. זה היה השיקול הפוליטי החכם והמנהיגותי שלה, וזה המנדט הציבורי שהיא קיבלה.

האמת היא שבדבריה בנושא ההתנחלות לא ביטאה שלי יחימוביץ' עמדה מדינית כלשהי, אלא עמדה חברתית ומוסרית, שהינה פועל יוצא של תפיסת עולמה החברתית הכוללת. אי אפשר לדבר ברצינות על סולידריות חברתית, על "אנחנו", ולהדיר מאות אלפי ישראלים, להחרים אותם, להסית נגדם. שלי יחימוביץ' לא ביטאה עמדה מדינית בזכות ההתנחלות ביהודה ושומרון, אלא עמדה חברתית נגד שיח השנאה כלפי ציבור המתנחלים. האמירה שלה שאין שחר לטענה שההתנחלויות הן הגורם לבעיות הכלכליות חברתיות ופתרון הבעיות עובר בפגיעה במתנחלים, אף היא אמירה חברתית ולא מדינית. בסך הכל שלי יחימוביץ' אמרה את האמת הידועה גם למסיתים נגד המתנחלים. בניגוד אליהם, היא מעוניינת להתמודד באמת עם בעיות החברה והכלכלה, ולכן אינה נותנת יד להסחת הדעת מהן אל עבר ה"אחר" שיש מי שאוהבים לשנוא.

ההתקפות עליה, נבעו מכך שפגעה בקודש הקודשים של ה"שמאל" המדיני – שנאת המתנחלים. ניצחונה הוא ניצחון על שיח השנאה הזה, ובכך היא תרמה תרומה גדולה לחברה הישראלית בעצם ניצחונה.

באותו ראיון יצאה שלי בשצף קצף נגד הפוסט ציונות והאנטי ציונות, כמו באמירתה שאנטי ציוני כדב חנין אינו ראוי לכהן בתפקיד ציבורי בכיר כראש עיריית ת"א. היא ביטאה את דבקותה וגאוותה בערכי הציונות, היא יצאה בכל התוקף נגד הסרבנות, היא דיברה בשבח הסמלים הלאומיים כמו הדגל וההמנון ובזכות לימודם במערכת החינוך, היא הביעה תמיכה בביקורי תלמידים בחברון – היא אמנם תומכת בנסיגה מחברון, אך גם בחינוך לזיקה שלנו למחוזות אלה של ארצנו. האמירות הברורות הללו, בעיצומה של ההתמודדות, הן מנדט ששלי ביקשה וקיבלה מחברי מפלגת העבודה.

המסר המרכזי של שלי יחימוביץ', הדגל שאותו נשאה בשש שנותיה בכנסת ובפרט בהתמודדות על הנהגת העבודה, הוא הדגל הסוציאל דמוקרטי, שכותרתו – מדינת הרווחה. בכך יצאה שלי יחימוביץ' לא רק נגד מדיניות הליכוד וקדימה, אלא גם נגד המדיניות שנקטו הממשלות בראשות מפלגתה ב-25 השנים האחרונות. ולא זו בלבד שהיא דוגלת במדינת רווחה – זה בעיניה הנושא המגדיר של מפלגת העבודה בהנהגתה.

אם עד כה הנושא המגדיר של המפלגות בישראל היה המדיני ביטחוני, ובעלי עמדות מקוטבות בסוגיות הכלכליות בחרו באותה מפלגה (והכוונה לכל המפלגות) בשל עמדתה המדינית ביטחונית, שלי מנסה להפוך את היוצרות. האתגר שלה הוא להפוך את מפלגת העבודה למפלגת מדינת הרווחה, שבה יתמכו בעלי עמדות מקוטבות בסוגיה המדינית ביטחונית. לשם כך, עליה להציב את הסוגיה המדינית במקום נמוך בהרבה בסדר הקדימויות. כיוון שגם היא יודעת שאין לישראל פרטנר פלשתינאי לשלום בעתיד הנראה לעין, תיטיב לעשות אם לא תעלה את המחלוקת התיאורטית בנושא הפלשתינאי על ראש שמחתה.

שלי יחימוביץ' התבטאה לא פעם נגד ריצה משותפת עם מרצ, וטענה שמפלגת העבודה מעולם לא הייתה מפלגת שמאל מדיני. עליה לצקת תוכן באמירה זו, ולבדל את מדיניותה מהמדיניות של זהבה גלאון וציפי לבני. על מפלגת העבודה למתן את עמדותיה בנושא המדיני, להתמרכז, לשוב למורשת רבין – מורשת הפשרה הטריטוריאלית, ולא להיות מרצ ג'. די לנו במרצ ב' בראשות לבני.

שלי יחימוביץ' קיבלה מנדט להחזיר את מפלגת העבודה לתנועת העבודה ואת תנועת העבודה למפלגת העבודה. אם תצליח, תהיה זו בשורה היסטורית לחברה הישראלית.

* "ידיעות הקיבוץ"