הבלוג של אורי הייטנר

הצתת המסגד בטובא זנגריה – מיד עם היוודע פיגוע הצתת המסגד בטובא זנגריה, הוצאנו את ההודעה הבאה:

מרכז "יובלים" במכללת תל-חי, מרכז פלורליסטי לתרבות וזהות יהודית בגליל, מוקיע ומגנה בחריפות את הצתת המסגד בטובא זנגריה.

מעשה מתועב זה, בעיצומם של עשרת ימי תשובה, מנוגד לערכי המוסר האנושי, היהודי והציוני.

מעשה זה, המזכיר מעשים אנטישמיים נגד העם היהודי בגולה, ממיט בושה על כל יהודי.

מגילת העצמאות מבטיחה שהמדינה היהודית תיכון על יסודות החירות, הצדק והשלום ברוח חזונם של נביאי ישראל, חזון של אהבת האדם ואהבת הגר.

מי שביצעו את המעשה הנפשע, לא פגעו רק בתושבי טובא זנגריה, אלא בכל תושבי הגליל, בני כל הדתות והעמים.

הרצאת מאיר בוזגלו - לקראת יום הכיפורים, ארחו מרכז "יובלים" והמקבץ לפילוסופיה במכללת תל-חי, את ד"ר מאיר בוזגלו, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, מייסד תנועת "תיקון" ואחד מהוגי הדעות החשובים בישראל, להרצאה מרתקת על הנושא: יהדות וסוציאל-דמוקרטיה.

בדבריו, עמד בוזגלו על האתיקה המוסרית של היהדות, המבוססת על הערך "ערבות הדדית" שמשמעותו היא, שמה שקורה לזולת חשוב לי, ואני מוכן לוותר משלי כדי שיהיה טוב יותר לזולת. הוא הצביע על נקודות השקה בין הסוציאל-דמוקרטיה והיהדות והציע לאמץ פרקטיקות סוציאל-דמוקרטיות לחיים היהודיים, אולם אמר שהמענה הסוציאל-דמוקרטי הרבה פחות מעמיק ומקיף מרוח היהדות. "צדק חברתי" הוא שלב נמוך מבחינה מוסרית לעומת "ערבות הדדית" שהיא נעלה הרבה יותר.

בוזגלו שיבח את ההתחדשות היהודית בחברה הישראלית בעשרים השנים האחרונות, אולם טען שאסור לה להסתפק ברובד התרבותי, ועליה לעלות שלב לעשיה חברתית למען תיקון עולם. הוא שיבח מאוד את המאבק החברתי הנערך במדינה בחודשים האחרונים, אך אמר שאם יסתפק ברובד הצדק החברתי ולא יעמיק בסוגיות הזהות היהודית של החברה הישראלית, תהיה זו החמצה גדולה. בוזגלו, שלא חסך בדברי ביקורת על התקשורת הישראלית, הזהיר את תנועת המחאה מחיבוק הדב של התקשורת, שמטעמי רייטינג מעניקה למחאה רוח גבית, אך היא תהיה הראשונה לנטוש אותה ולקבור אותה, כיוון שהתקשורת נשלטת על ידי הטייקונים. התקשורת מבליטה את הצדדים החיצוניים של המחאה, כמו מאבקי הקוטג' והצרכנות, ומתעלמת מתהליכי העומק שלה, כמו השיח הקהילתי התרבותי המתקיים בה. לטענתו, חלק ממובילי המחאה מתמסרים לתקשורת והביע חשש שיהפכו כלי שרת שלה.

ד"ר בוזגלו רואה במחאה החברתית הזדמנות לאחדות סביב ערכי הערבות ההדדית, ותקף את מי שמתוך אינרציה מנסים לרכוב עליה ברוח השיח הישן, בהסתה נגד קבוצות בחברה. כדוגמה, הוא הזכיר את מאמרו של עמוס עוז, שהופיע ככותרת הראשית ב"הארץ", שתחת הכותרת "אנשים אחים אנחנו" העביר מסר של הדרה כלפי הציבור החרדי וציבור המתנחלים. כתוצאה מכך, רבים מהציונות הדתית נשאבו אף הם לאינרציה הישנה, והדירו עצמם מהמחאה, מתוך תחושה שהיא מכוונת נגדם. הוא הביע תקווה שהמגמה הזו תשתנה.

בוזגלו העלה על נס את השבת כערך חברתי נעלה, המבטא את הערבות ההדדית ואת היחס ההומאני לאדם, ויצא נגד הכרסום בערך השבת בחברה הישראלית, בעיקר במרכז הארץ, שביטויה הוא עשרות אלפי אנשים שנאלצים לעבוד בשבת. הוא רואה בהם עובדי כפיה. את הטענה שאותם עובדים מקבלים יום מנוחה באמצע השבוע הוא דוחה, כיוון שבאמצע השבוע אולי יש לעובד יום חופשה מן העבודה, אך אין לו שבת עם משפחתו, עם ילדיו, עם קהילתו. בוזגלו יצא נגד תופעת עובדי הקבלן. הוא הציג את המרוץ אחרי הקריירה כעבודה הזרה של ימינו.

בוזגלו סיים את הרצאתו בציטוט מתוך הפטרת יום הכיפורים. לא בכדי, טען בוזגלו, בחרו חכמינו לקרוא בעיצומו של יום הכיפורים את דבריו הנחרצים של הנביא ישעיהו, שיצא נגד הצום כפולחן דתי ריק, אם הוא מנותק מתיקון עולם, ברוח האתיקה של נביאי ישראל, רוח הערבות ההדדית: ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן.  ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ.  ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם.  ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה.  ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.  ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת  כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.  ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. 

אף שהאירוע המרתק התקיים ערב לפני ערב יום כיפור, השתתפו בו כמאה איש, בהם רבים ממאהל המחאה בקריית שמונה. לאחר ההרצאה התפתחה שיחה עם הקהל, שעשויה הייתה להמשך אל תוך הלילה, אך עצרנו אותה באִבה, כביטוי לערבות הדדית כלפי עובדות הניקיון שהמתינו בחוץ להתפזרותנו.

רבותיי, ההיסטוריה חורֶזֶת – ביום א' 6 בנובמבר ב-18:00 תפתח תכנית "רבותיי ההיסטוריה חורזת", סדרה של שש הרצאות ושני סיורים בהובלת עופר גביש ובהשתתפות מרצים שונים, אודות הזמר כמשקף היסטורי של קורות העם היהודי. בין המרצים בתכנית: דן אלמגור, יורם טהרלב ועוד. המפגש הראשון הוא מופע של הזמרת מיטל טרבלסי וד"ר מוטי זעירא, ראש המדרשה ב"אורנים": "אל בורות המים" – המקורות היהודיים והחלוציים בשירתה של נעמי שמר. ההרשמה לתכנית בעיצומה, ואני ממליץ עליה בחום. ניתן להשתתף גם בהרצאות בודדות.

הקהל – בחול המועד סוכות נערך ברוב עם כנס "הקהֵל" ה-15, בסמינר אפעל. "הקהל" הוא הכנס הגדול והחשוב ביותר בתחום ההתחדשות היהודית בישראל, ומתקיים מידי חג סוכות. השנה אורגן הכנס בידי רשת בתי המדרש, שמרכז "יובלים" חבר בו.

בכנס נערך מופע של מרכז "יובלים", אליו הגיעו כמאה אנשים: "עת הזמיר הגיע" – הזמר העברי משוחח עם שיר השירים. עופר גביש ניגן וסיפר, אני לימדתי ויחד עם הקהל שרנו את הפסוקים המולחנים משיר השירים את השירים המתכתבים עם המגילה או נכתבו בהשראתה.

יום כיפור – לקראת יום כיפור ערכנו סדנה בנושא: "כל נדרינו – יום הכיפורים בקהילה חילונית". בסדנה למדנו על הדרכים הייחודיות והיצירתיות לציון משמעותי של יום הכיפורים בעמיר, מנרה, כפר חרוב, בית העמק, בית השיטה ואורטל. סיפרנו: עמירה הכהן, דן אילן, אריאל שגיא, בנימין יוגב – בוג'ה ואני.

מדרש מאיר אריאל – ב-14.11 תפתח סדרה בת 4 מפגשים, "מודה אני", שתעסוק בשירתו של מאיר אריאל זצ"ל; בבירור השגותיו על הזהות במרכיבה השונים ותפיסתו שאת האדם, העולם והאל והיחסים שביניהם. ינחה את הסדרה יותם זיו, מורה ומחנך, בעל תואר שני בפילוסופיה היהודית. הסדרה תתקיים בשתי קבוצות – קבוצה לקהל הרחב בספריית קיבוץ מעיין ברוך בין השעות 18:00-19:30 וסדרה לסטודנטים במסעדת "הודול'ה" בין השעות 20:30-22:00. מומלץ מאוד!

תכנית "מעגלים" – תכנית "מעגלים" היא בית מדרש למובילים בתחומים שונים בקהילה, הנפגשים ללימוד ודיון בסוגיות יסוד בחברה היהודית-ישראלית וביטוין בארון הספרים היהודי לדורותיו. אנו בשלבי הסיום של בניית הקבוצה לתשעב. מתגבשת קבוצה איכותית מאוד, המונה בשלב זה עשרים חברים.

המפגש הראשון יתקיים ביום ב' 7.11. שרגא בראון, דוקטורנט למחשבת ישראל, לומד ומלמד ממכון הרטמן, לשעבר יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה", ירצה על הנושא: "צדק צדק תרדוף" – על הולדת מוסר הנביאים, שעניינו המרכזי מחאה על עוולות חברתיות. ההרצאה תבחן, בפרספקטיבה של פילוסופיה מודרנית, את פרקי התגלותו של משה רבנו, את המאבק של נתן הנביא בדוד המלך ואת פרשת כרם נבות – כאירועי תשתית ליצירת מוסר הנביאים.

קהילת יובלים – קהילת "יובלים" היא תכנית ההמשך של "מעגלים" – בית מדרש שמשתתפים בו בוגרי תכנית "מעגלים המעוניינים בהמשך הפעילות. פרופ' יזהר בן שלמה (עמיעד) וסילבי פרטוק (קריית שמונה) מרכזים ומנחים בהתנדבות את התכנית. הנושא השנתי בתשע"ב – מנהיגות. המפגש הראשון יתקיים ב-21.11. עופר גביש והגיטרה ירצו על הנושא: "נלך אחריו עם תרמיל ומקל" – המנהיגות במקורות ישראל, כפי שהם משתקפים בזמר העברי.

בית מדרש "החולה" – לאחר ארבע שנות פעילות ביסוד המעלה, בית המדרש עובר לקיבוץ איילת השחר. גאולה לפיד מאיילת השחר וסורינה לרנר מיסוד המעלה מנחות את בית המדרש, שיעסוק השנה בנושאים: אהבה, גשם , מחאה חברתית, היהודי הנצחי.

ביחד – בגולן החל לפעול בית מדרש "ביחד" – לימוד באווירה אחרת, לחילונים ודתיים. מפגש חודשי, במוצאי שבת, בבית קפה "יעלי", בכפר האמנים באניעם. לכל מפגש שני מנחים, אחד "דתי" ואחד "חילוני". את המפגש הראשון הנחו בינה פבזנר מקדמת צבי, מנהלת בית הספר "שורשים" בנטור, המשותף לילדים "חילונים" ו"דתיים" והרב אביה רוזן מחספין, ראש מדרשת עין הנצי"ב. המפגש הבא, במוצאי שבת הקרובה 29.10 ב-21:00 בהנחיית תומר שלם ממבוא חמה, מנהל המכינה הקדם צבאית במיצר ושמוליק שוורץ מחספין, מראשי המכינה. הנושא: "השותפין שרצו לחלוק" – בין תרבות לחוק והלכה.

קבלות שבת – מרכז "יובלים" ודיקן הסטודנטים בתל-חי מציעים שתי מלגות לסטודנטים שיובילו וינחו קבלות שבת לצעירים וסטודנטים. מלגה אחת היא לסטודנט שיוביל קבלות שבת במעונות הסטודנטים בקריית שמונה והמלגה השניה היא לסטודנט שיוביל קבלות שבת באחד מקיבוצי אצבע הגליל. לקראת פתיחת שנת הלימודים התחלנו להפיץ את המידע על המלגות, ובקרוב נערוך ראיונות למועמדים. איימי קליין תנחה את מובילי קבלות השבת, וקרן קהת – רכזת צעירים וסטודנטים, תחליף אותה, עם שובה מחופשת לידה.

פתח לנו שער – העונה החדשה של "פתח לנו שער", סדרת ההרצאות המשותפת ליד בן צבי ולמרכז "יובלים", תפתח ביום ג' 15.11 ב-16:30 באולם זרנגין במכללת תל-חי. הנושא השנתי הוא: "עם לבדד ישכון?" – ארץ ישראל ועם ישראל בין תרבויות המזרח הקדום מן התקופה הפרה היסטורית ועד שלהי תקופת המקרא. טובי המרצים בישראל ישתתפו בתכנית. במפגש הראשון ירצה ד"ר גונן שרון ממכללת תל-חי על הנושא: תרבויות המזרח הקדום – מכלי האבן הראשונים עד הופעת האדם.

כנס שדרות לחברה – כנס שדרות לחברה הוא הכנס החשוב ביותר בנושאי חברה המתקיים בישראל. הכנס מתקיים מידי שנה במכללת ספיר בשדרות. יוזם הכנס ונשיאו – אלוף (מיל') עוזי דיין.

הכנס יתקיים ב-29-30.11. מרכז "יובלים" מארגן ויוביל מושב מיוחד בכנס, שיעסוק בלימודי התנ"ך בישראל. התשתית עליה יתקיים הדיון היא נייר עמדה בנושא, שאותו בונה צוות היגוי שהקמנו, בהרכב – ד"ר אלי ברוך (ברעם), לאה הורביץ (דן), מאירה הכהן (עמיר), ליאון גרשוביץ' (שלומי) ואני. לאחר שתי ישיבות, גיבשנו טיוטת נייר עמדה ואנו עמלים בימים אלה על הנוסח הסופי.

עמותת "פנים" – עמותת פנים עוסקת בקידום ההתחדשות היהודית בחברה הישראלית, ברוח פלורליסטית. בשנות פעילותה קידמה העמותה מאוד את הנושא. לאחרונה נתקלה העמותה לקשיים כלכליים והפסיקה את קיומה במתכונתה הקודמת. על בסיסה, הוקמה עמותת "פנים" החדשה, כפדרציה של 31 ארגונים להתחדשות יהודית, שהם הבעלים שלה וקובעי דרכה ומדיניותה. מרכז "יובלים" הוא אחד הארגונים השותפים בעמותה. בחול המועד סוכות, נערכה אסיפה כללית של העמותה. המטרה המרכזית של העמותה בשנה הקרובה, היא ניתוב תקציבי מדינה לתחום ההתחדשות היהודית. בראשית השבוע נערך בבית אביחי בירושלים יום עיון מלמד ומעשיר בנושא, אליו הגיעו נציגי עשרות ארגונים, ובהם "יובלים".

צוות "יובלים" – ישיבת צוות "יובלים" שנערכה יום לפני ערב יום הכיפורים, נפתחה בלימוד סיפורו המקסים של ש"י עגנון, העוסק ביום הכיפורים: "טלית אחרת". חלקה השני של הישיבה הוקדשה למפגש עם עופר גביש, שהציג את תכנית "רבותיי ההיסטוריה חורזת" ואת רעיונותיו והצעותיו בנושאי שיווק "יובלים" בכלל, והשיווק באינטרנט בפרט.

אורי הייטנר.