הבלוג של אורי הייטנר

לאחר מלחמת המפרץ הראשונה (1991) קיבל מנחם בגין מכתב מפתיע מקבוצת חברי כנסת, בראשות יצחק רבין, שהודתה לו על תקיפת הכור הגרעיני העיראקי בהיותו ראש הממשלה, עשור קודם לכן. היה זה מכתב מפתיע, מאחר והיו חתומים עליו ח"כים שהתנגדו לפעולה טרם ביצועה ותקפו אותה לאחר מעשה. בדיעבד, הם הכירו בצדקת הפעולה. הם הבינו את המשמעות הקשה והחמורה של נשק השמדה המוני בידי רודן רדיקאלי כסדאם חוסיין והעריכו את המנהיגות, האומץ וכושר ההכרעה של בגין, שקיבל את ההחלטה הנועזת, חרף התנגדות רבים וטובים ובהם חלק מראשי מערכת הביטחון. הם קיבלו, בדיעבד, את צדקת גישתו, לפיה אחריותו העילאית של ראש הממשלה, היא הבטחת קיומה של המדינה.

על פי דוקטרינת בגין, ישראל תפעל בכל דרך כדי למנוע נשק גרעיני מאויבותיה. על פי דוקטרינה זו קיבל אהוד אולמרט, "על פי מקורות זרים", את ההחלטה החשובה ביותר בתקופת כהונתו כראש הממשלה, להשמיד את הכור הגרעיני הסורי. הגישה הזאת תקפה ביתר שאת, כאשר מדובר במדינה כאיראן, הנשלטת בידי הקנאות האסלאמית. נשק גרעיני בידי מדינה מטורפת כאיראן היא סכנה לשלום העולם כולו ובראש ובראשונה לשלומה של ישראל. ראש ממשלה ישראלי, שלא יממש את דוקטרינת בגין, כלומר לא יפעל בכל דרך כדי למנוע נשק גרעיני מאיראן, ימעל באחריותו ובתפקידו.

אין פירוש הדבר בהכרח תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים. פעולה מלחמתית היא תמיד המוצא האחרון, וכל עוד ניתן לפתור בעיות בדרך דיפלומטית, יש למצות את האפשרות הזאת. מאחר והסכנה האיראנית היא על שלום העולם, יש לעשות כל מאמץ שהעולם החופשי, וארה"ב בראשו, יובילו את המערכה לסיכול תכנית הגרעין האיראני, בדרכים דיפלומטיות, בסנקציות כלכליות וכמוצא אחרון – בתקיפה צבאית. אולם אין בכל אלה כדי להסיר מממשלת ישראל את האחריות העליונה לשלום המדינה, ואם הדרך היחידה למנוע את האופציה הגרעינית מאיראן תהיה פעולה ישראלית, אין לאף ממשלה זכות מוסרית להשתמט מפעולה כזאת.

כמובן, שטרם יציאה לפעולה כזאת יש לוודא שהיא אכן אפקטיבית מבחינה מבצעית ולקחת בחשבון את התגובה הצפויה והמחיר שישראל עלולה לשלם עליה. אולם אסור שבדיקה זו תעשה בדיונים פומביים. ובעיקר, יש להימנע מפטפטת שתשחק את ההרתעה הישראלית ותיצור תחושה בקרב ההנהגה האיראנית שישראל ויתרה על האופציה הצבאית. אם זו תהיה התובנה האיראנית, שום דבר לא יעצור את משטר האייטולות בדרכו לנשק הגרעיני.

הוויכוח הפומבי בסוגיית הפעולה נגד הגרעין האיראני מתנהל בחוסר אחריות משווע. בהתבסס על הדלפות מופקרות, נעשית דה-לגיטימציה ציבורית לפעולה צבאית נגד הגרעין האיראני. מימוש זכותה העליונה של ישראל להגן על אזרחיה, מוצג כצעצוע הרפתקני של שני אנשים חסרי אחריות, שיש למנוע בעדם משחק באש. אופי הוויכוח עלול להתפרש באיראן כוויתור על האופציה הצבאית, ולפגוע קשות בהרתעה. פגיעה זו, עלולה להפוך את הנשק הגרעיני האיראני לעובדה מוגמרת.

נשק גרעיני בידי איראן הוא סכנה קיומית לישראל. גם אם לא ייעשה שימוש בפועל בנשק זה, עצם קיומו עלול לשנות את פני האזור ולהפוך את המזרח התיכון כולו בן ערובה בידי המשטר האיראני.

שיח של דה-לגיטימציה למימוש האחריות העליונה של הנהגת המדינה, משחק לידי איראן ופוגע פגיעה קשה בביטחון ישראל.

                                                                                                                                                                                                          * "ישראל היום"