הבלוג של אורי הייטנר

שוב לא נלך / אריק לביא

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 7.11.11

מאחר והערב ירד, אנו כבר בעיצומו של יא בחשוון, שעל פי המסורת הוא יום פטירתה של רחל אמנו. לרגל המאורע, נשמיע היום את שירו של שמוליק רוזן "שוב לא נלך" הידוע יותר כ"ראי רחל ראי", מפיו של אריק לביא.

השיר נכתב במלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל שחרר את קבר רחל, בין ירושלים לבית לחם. השיר כתוב בגוף שני, שיר של הבנים הפונים לרחל, אמם.

בספר בראשית מסופר על מותה של רחל, לאחר לידתו של בנימין: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם". טרם מותו, אמר יעקב ליוסף בנו: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם".‏ כבר לפני כ-1700 שנים זוהה האתר המקובל כקבר רחל, והוא מקובל ככזה על שלוש הדתות.

השיר משוחח עם הנביא ירמיהו, שלאחר חורבן בית ראשון וצאת עם ישראל לגלות בבל, תאר את רחל המבכה על בניה, מאנה להנחם, ומכאן האתוס אודות אם האומה, המצפה לבניה שישובו לגבולם. וכך אומר הנביא: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". אגב, יש שיר המבוסס על הפסוקים הללו בלחנו של יהודה שרת. ובכלל, נבואת הנחמה הנפלאה הזאת של ירמיהו פרק לא, הניבה לנו גם את "הבן יקיר לי", את "מזרה ישראל יקבצנו" ואף את הסלוגן בסמלה של העיר ת"א "עוד אבנך ונבנית".

במלחמת ששת הימים שמוליק רוזן פונה לרחל אמנו, בשם בניה, ומבשר לה שנבואתו של ירמיהו התגשמה: "ראי רחל, ראי, הם שבו אל גבולם". ולכן, אם הנביא ניחם אותה: "מנעי קולך מבכי" כי הבנים ישובו אל גבולם, רוזן אומר לה למנוע קולה מבכי כי הם אכן שבו אל גבולם. אולם הפעם, הוא נשבע: "שוב לא נלך רחל ... מני שדמות בית לחם". השיר כולו נושא ניחוח מקראי. ירושלים מכונה "עיר שלם", גייסות צה"ל – "רכב הברזל".

שמוליק רוזן הוא החידונאי בה"א הידיעה של ישראל, הרבה לפני שחמיצר ידע שהוא חמיצר, אך להבדיל מחמיצר – החידונים שלו לא נועדו להפוך אנשים למיליונרים, אלא לשם שעשוע וחידוד המוח. הוא החל את קריירת החידונים והשעשועונים הרדיופוניים, למבוגרים ולילדים עוד לפני קום המדינה, ב"קול ירושלים" המנדטורי, והוא מתמיד בכך עד היום, כשבגיל 86 הוא עדין מחדן ברשת א', בתכנית "קפד ראשו", המשכה של התכנית המיתולוגית "בתקווה שתבינו את הרמז". כל אימת שמנסים להוריד את תכניתו קמה צעקה ציבורית של מעריציו המושבעים, והגזירה מבוטלת. בעבר הוא שיחק ושר בלהקה של הפלמ"ח "כרמל" ואח"כ בלהקת "הצ'יזבטרון" והוא גם פזמונאי שכתב פזמונים כמו "להתראות" ואחרים. בנוסף לכך הוא גם אביו של כתב הטלוויזיה עמנואל רוזן.

הלחין את השיר המוסיקאי ואבי השירה בציבור אפי נצר, שמגיעות לו ברכות לרגל קבלת פרס אמ"י על מפעל חיים. אנו חוזרים לשמוע את אריק לביא, שכבר שמענו אחדים משיריו בפינה זו ועוד נשמע אותו בעתיד. אגב, אריק לביא היה חברו של שמוליק רוזן ללהקת "כרמל".

ראי אבק דרכים עולה מעיר שלם / ורכב הברזל שועט אל מול עירך / ועם שלם מביט, מביט בך כחולם / כנפי פלדה חגות, חגות מעל קברך // ראי רחל, ראי / ראי ריבון עולם / ראי רחל, ראי / הם שבו אל גבולם. // ראי רוחות אייר נושאות טורי פלדה / גם בנימין עמנו פה, וגם יוסף / כוכב בית לחם מנצנץ ברעדה / גם החלוץ עמנו וגם המאסף // מנעי קולך רחל, מנעי קולך מבכי / כולנו פה, רחל, עם התרמיל על שכם / שוב לא נלך רחל, ואת שוב לא תלכי / שוב לא נלך רחל מני שדמות בית לחם.