במכתבו "הסירו ידכם מהנער" הגיב אברהם עזאני, לכאורה, על מאמר שכתבתי ב"ידיעות הקיבוץ" – "מחיר הקמפיין". אלא שמתוכן דבריו ניכר בעליל שכלל לא קרא את מאמרי, ואם קרא לא הבין את שקרא, ומכל מקום, אין כל קשר בין הדברים שכתבתי לבין תגובתו.
"אנחנו, רוב הציבור בישראל, שאותו מאשים מר הייטנר בחוסר שפיות", כותב עזאני, ואילו אני לא העליתי על דל שפתיי האשמה כזו. אני האשמתי את רוב הציבור הישראלי בדבר אחר – שאופי המאבק למען גלעד שליט ומסריו; הקריאה לשחרורו "בכל מחיר", חיזקו את עמדת חמאס במו"מ ובכך גם האמירו את מחיר העסקה וגם דחו אותה בשנים רבות. העובדה שחמאס ויתר, בסופו של דבר, על כמה מדרישותיו הבסיסיות, מעידה על כך שבניגוד לטענה הרווחת, מחיר העסקה לא היה נקוב, והברירה לא הייתה רק של ישראל – לקבל את המתווה או לא. מסתבר, שכאשר חמאס הגיע למסקנה שלא יוכל לקבל יותר, הוא ויתר. מכאן מסקנתי, שאלמלא הלחץ של דעת הקהל ל"כל מחיר"; אילו המאבק היה נושא כיוון הפוך – דרישה להפעלת מנופי לחץ על חמאס ולחיזוק עמדת הממשלה במו"מ, חמאס היו מתפשרים על הרבה פחות, מוקדם הרבה יותר.
האשמתו של עזאני כאילו אני "מטיל אות קין על גלעד בגין המחיר" וכאילו אני "רודף אותו" משוללת כל יסוד. איזו טענה יש לי לגלעד? ואיפה הוא שמע מפי או קרא מקולמוסי טענה כלשהי כלפי גלעד? כנראה שאין לעזאני תשובות לדברים שכתבתי ולכן הוא מעדיף לתקוף אותי על דברים שלא העליתי על דעתי לכתוב.
אני מסכים עם משפט אחד במכתבו של עזאני: הצורך לבקש "סליחה מגלעד ומבני משפחתו, על כי מרכבות השחרור בוששו לבוא". אכן, אלמלא אופיו של המאבק, אני משוכנע שהיו נחסכות מגלעד ומשפחתו שנים של סבל נורא.
* "על הצפון"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
