הבלוג של אורי הייטנר

נאום תשובה לרב חובל איטלקי / להקת הנח"ל

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 23.1.12

בשבוע שעבר טבעה אניית הפאר, ספינת התענוגות האיטלקית קוסטה קונקורדיה, שזכתה לכינוי "הטיטאניק האיטלקית". הראשון לנטוש את הספינה, שעל סיפונה היו למעלה מ-4,000 איש היה רב החובל האיטלקי פרנצ'סקו סקטינו.

האסוציאציה זרקה אותי לרב חובל איטלקי אחר, היפוכו של הקפיטן הברחן. נאזין היום לשירו של אלתרמן, "נאום תשובה לרב חובל איטלקי אחרי ליל הורדה".

נחזור עתה במנהרת הזמן 66 שנים אחורה, ל-25.12.45. בבית קפה פיילבן בנהריה נערכה מסיבה לרגל חג המולד, בהשתתפות חיילים בריטיים ובנות ארצישראליות מנהריה. אגב, לא מרבים לדבר על כך, אולם זאת הייתה תופעה לא נדירה במיוחד. אלא שהפעם הבנות היו מגויסות למטרה חשובה – לשמח את החיילים, להשקותם בוויסקי ויין ולהסיח את דעתם ממה שהתרחש אותה שעה על החוף.

אל החוף, הגיעה ספינת המעפילים "חנה סנש", שיצאה מאיטליה ועליה 252 מעפילים, ניצולי שואה, שהעפילו לא"י. הספינה עלתה על שרטון בחוף נהריה, ותמונתה, המופיעה באתר ויקיפדיה נוטה על צדה, מזכירה את תמונת "קונקורדיה". וכך, תחת אפם של החיילים הבריטים השתויים, הורדו בחבלים כל המעפילים ופוזרו ביישובי הסביבה, ולא נודע כי בא אל קרבם. לרב החובל האיטלקי אנסלדו לא הייתה ספינה לחזור עמה, ואף הוא פונה לאחד היישובים.

כעבור ימים אחדים, נערכה מסיבה לכבודו של רב החובל, בהשתתפות המשורר נתן אלתרמן. היכן נערכה המסיבה? לפחות בשלושה קיבוצים מוכנים להישבע בנקיטת חפץ שהמסיבה נערכה אצלם, ולפי גירסה נוספת, המסיבה נערכה ... במוחו של אלתרמן.

ולפי האגדה, קם רב החובל, שיכור למחצה, ונשא נאום ציוני נלהב למען זכותו של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ ישראל. אלתרמן קם ונשא את נאום התשובה, המופיע בשיר.

השיר נכתב עבור טורו השבועי של אלתרמן בעיתון "דבר", עליו כבר דיברנו לא מכבר, "הטור השביעי". אולם הצנזור הבריטי אסר על פרסומו. כעבור כשבועיים פורסם השיר, שעבר שיפוץ, מחוץ לטור הקבוע, באחד מימי החול.

במלאת 30 שנה להקמת הפלמ"ח, יצאה להקת הנח"ל במופע "פלנח"לניק", עם שירי פלמ"ח ושירי תש"ח, ולא נעים להודות בגילי המופלג, אך אני, כילד, הייתי בהופעה הזאת.

את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, ושרים אותם חברי הלהקה גידי גוב, אפרים שמיר וראובן גבירץ. כעבור כשנה, גידי ואפרים שיתפו פעולה בלהקת "כוורת".

ומה עלה בגורלה של הספינה? היא תרמה תרומה במלחמת העצמאות כאח"י "חנה סנש", ולאחר מכן שירתה בצי הסוחר הישראלי. היום היא ניצבת במוזיאון ההעפלה בחיפה.

לחיי הספינות שבדרך!

עננים על ראשנו, הרוח איתן. / המלאכה נעשתה, חי שמיים! / נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן. / עוד נשוב ניפגש על המים. // אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת, / ובלוידים אינה מפורסמת. / אך אם אין היא כיום רשומה במפות, / בהיסטוריה אולי היא נרשמת. // על הצי הלזה, האפור, הקטן, / יסופר עוד בשיר ורומנים. / יתכן כי בך, קפיטן, קפיטן, / יקנאו עוד הרבה קפיטנים. // את עמל בחורינו סוד - ליל יעטוף, / אך עליו נברך כעל לחם. / הן ראית כיצד מספינות אל החוף / הם נושאים את עמם עלי שכם. // לחיי זה הלילה הקר ואיתן! / לחיי הסיכון והפרך! / לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! / לחיי הספינות שבדרך! // ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד / ובאופל כיוונו את השייט, / למועד הנכון, למקום היעוד, / בלי מצפן ומפה, בליל ציד. // עננים על ראשינו. הרוח איתן. / המלאכה נעשית, חי שמים! / נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן. / עוד נשוב ניפגש על המים. // יום יבוא, - ואתה בזווית של פונדק / תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי. / ותחייך ותירק חתיכה של טבק / ותאמר - כן חבריה, זקנתי. // כן ראיתי רבות בעולם העגול / אך אזכור עוד, חי סנטה מריה / איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול / אותו לילה על חוף נהריה // ונספר לך אז כי פתוחים השערים / כבר מזמן נפתחו, חי שמים / ופתחה אותם זו חבורת נערים / שעמדה אותו לילה במים // אז תצחק: לא עזרו אוניות המשחית / לא השפיע הרדאר אפילו / ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית... / וחוצות הנמל יאפילו // כך יהיה ולכן, אל מול רוח איתן / לחיי הסיכון והפרך / לחיי הספינות הקטנות קפיטן / לחיי הספינות שבדרך!