הבלוג של אורי הייטנר

גישה ליברלית ורב תרבותית קלאסית יכולה להשלים עם ההשתמטות הזאת, בשם זכויות הפרט, בשם זכויותיה של קבוצת מיעוט, בשם הזכות להימנע משירות צבאי בטיעונים אידיאולוגיים וכו'. אבל מדינה הנלחמת מיום הקמתה על עצם קיומה, אינה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה.

אני ריאלי. אני יודע שאין דרך לגייס באחת את כל החרדים ולשנות באופן מיידי ומהפכני סדרים שעוצבו במשך למעלה מששה עשורים. יש לעשות זאת בהדרגה, בשום שכל, בדרכים פרגמטיות. חוק טל נועד ליצור תהליך הדרגתי של גיוס חרדים לצה"ל. חוק טל נחל כישלון חרוץ. ההשתמטות הגורפת נותרה בעינה. לכן, החוק הזה שלילי, מזיק, אין לו עוד מקום בספר החוקים הישראלי ומן הראוי להעבירו מן העולם. שופטי בית המשפט העליון צודקים בהתנגדותם לו.

השופטים הם אזרחי המדינה וזכותם המלאה להתנגד לחוק, בדיוק כפי שזכותי להתנגד לו. אולם החלטתם לבטל חוק שהכנסת חוקקה, היא צעד חמור ובלתי דמוקרטי, היא מעשה של פוטש.

יש מחוקקים בירושלים ותפקידם לחוקק. יש ממשלה בירושלים ותפקידה למשול. זכותה של הכנסת לחוקק חוקים גרועים בעיניי ולקבל החלטות המקוממות אותי. אין שום סעיף בחוזה הבלתי כתוב ביני לבין נבחרי הציבור, לפיו הם חייבים לקבל רק החלטות המקובלות עליי. זכותי הדמוקרטית להיאבק נגד החוקים וההחלטות שאני מתנגד להן. זכותי להפגין, למחות, לכתוב, לצעוק. זכותי להצביע נגד השלטון ולנסות להחליפו. אך עליי לכבד את הכרעת הרוב, גם אם אינה לרוחי.

בית המשפט העליון אינו גוף פוליטי, אינו גוף נבחר, ואין זה מתפקידו לאשר או לפסול את חוקי הכנסת. יש לשנות את החוק ולהגדיר באופן ברור את התנאים שבהם יכול בית המשפט לבטל חוקים של הכנסת – למשל, רק בהרכב של לפחות 11 שופטים לפחות וברוב של 2/3. אבל החוק צריך להגדיר גם באיזה נסיבות ניתן לבטל חוק. בית המשפט רשאי לבטל חוק הפוגע באופן מובהק בזכויות האדם והאזרח (כמו ההחלטה הצודקת נגד הפרטת בתי הסוהר). בית המשפט רשאי לבטל חוק שבו הרוב ניצל את כוחו כדי לדכא את המיעוט ולרמוס את זכויותיו. אבל בית המשפט אינו רשאי לבטל חוק כיוון שהשופטים מתנגדים לו. אם הם רוצים לעסוק בחקיקה ובפוליטיקה, שיואילו להצטרף לפוליטיקה ולהתמודד על מקום בכנסת. אל ישבו במגדל השן של בית המשפט ויעסקו בפוליטיקה.

האקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של אהרון ברק פגע באמון הציבור בבית המשפט העליון ובמעמדו של בית המשפט. זוהי פגיעה קשה בשלטון החוק ובעליונות המשפט. הגיע השעה להחזיר עטרה ליושנה – לחזור לימיו הגדולים של בית המשפט העליון; ימיהם של נשיאים דגולים כאגרנט, לנדוי ושמגר. נשיאים אלה עיצבו מערכת משפטית למופת, שהייתה גאוותה של המדינה. הריסון העצמי היה מרכיב מרכזי במופת המשפטי.

                                                                                                                             * "ישראל היום"