הבלוג של אורי הייטנר

פראג / אריק איינשטיין

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 26.3.12

מחר בלילה אצא לסופשבוע ארוך בפראג, יחד עם חברי קיבוץ אורטל, וזו הזדמנות להשמיע את אחד השירים האהובים עליי ביותר – שירו של שלום חנוך "פראג", בביצועו של אריק איינשטיין.

אריק איינשטיין שר את השיר בפסטיבל הזמר והפזמון במוצאי יום העצמאות תשכ"ט 1969 בבנייני האומה בירושלים. היה זה הפסטיבל הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה, בערוץ היחיד שהיה אז. כל התכניות היו בעלות רייטינג מרקיע שחקים באותם ימי ערוץ בודד, אבל פסטיבל הזמר זכה לרייטינג של 100%. פשוט, איש לא החמיץ אותו. הרחובות היו ריקים אפילו יותר מאשר במשחקים של "מכבי". אפילו הלימודים בבתי הספר התחילו למחרת יום העצמאות באיחור של שעה, כדי לאפשר לילדים לצפות בפסטיבל.

פסטיבל 69' הוא פסטיבל מיתולוגי – שהשאיר אחריו יבול נפלא של שירים עבריים משובחים. במקום הראשון זכה יהורם גאון בשירו "בלדה לחובש" ומיד אחריו, במקום השני, זכה ... יהורם גאון בשירו "עץ האלון". במקום השלישי – אבי טולדנו "הדרך חזרה". ועוד באותו פסטיבל – רבקה זוהר עם "על כפיו יביא", יגאל בשן "על גל האבן הלבנה", אילנית "שיר בארבעה בתים", הפרברים "בהר הגלבוע", אלכסנדרה "שיר ערש 1969", קובי רכט ועדנה גורן "מכתבי אהבה" ועוד. באמת שירים יפהפיים. אבל "פראג" הוא קלאסה אחרת. ופראג לא זכה בשום מקום. ומאז, אריק איינשטיין, שעל הכת שלו כבר סומנו כמה זכיות בפסטיבלי שנות ה-60, הדיר רגליו לצמיתות מכל מה שהריח פסטיבל, למעלה מעשור בטרם חדל להופיע כלל. הוא אפילו סרב לצרף את השיר לתקליט של שירי הפסטיבל, שהוציאה רשות השידור.

השיר נכתב בעקבות פלישת כוחות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968 – פלישה ברוטאלית ששמה קץ ל"אביב של פראג", הניסיון להנהיג רפורמות דמוקרטיות ולהמיר את הדיקטטורה הקומוניסטית בסוציאליזם דמוקרטי, פתוח.

העיר פראג הייתה שבויה בחלום הדמוקרטיזציה, ואל תוכה הגיח צל כבד וזר, הטנקים הסובייטיים. וירח באדום – האדום הקומוניסטי, טבל את מלכותו בפיח – האש והירי. בשיר, שלום חנוך מותח ביקורת לא רק על הפולשים, אלא גם על הכניעה ללא קרב של הצ'כוסלובקים. וכך, פראג היא עיר של רפאים, המוטלת לרגלי דובים חרשים – הדוב הרוסי האימתני, האטום לקולות העמים המשועבדים תחת מגפי קלגסיו. ובצווארה של עיר הרפאים – המאכלת.

שלום חנוך מציג תמונה של נפילה סדרתית של העיר, וכניעה סדרתית של הטוב בפני הרע. צ'כוסלובקיה הדמוקרטית, הנאורה, של הנשיאים מסריק ובנש, נפלה בידי הנאצים. לאחר מלחמת העולם השניה, ניסה בנש לשקם את הדמוקרטיה הצ'כוסלובקית, אך הקומוניסטים עלו לשלטון בתמיכת בריה"מ והשליטו בה דיקטטורה. ושוב, הפלישה הסובייטית ב-1968 הכריעה את האביב שאותו הוביל אלכסנדר דובצ'ק. "איך על פראג שחר לא בקע, בשלישית כלה כוחו". ואף על פי כן, השיר מסתיים בנימה אופטימית – "איש צעיר חומק בפתח, אז עלה לו אור מוזר, שם בכיכר העיר שמתה". יתכן שהוא התכוון ליאן פאלאך, הסטודנט הצעיר שהצית את עצמו במחאה על הפלישה, והפך לסמל ההתנגדות למשטר הסובייטי. הוא הצית את עצמו והצית את דמיונם של מתנגדי המשטר, שהובילו לנפילת האימפריה הסובייטית בחלוף שני עשורים.

פראג נפלה שלוש פעמים, אך ניצחה במהפכת הקטיפה שהנהיג וצלאב האוול ב-1989. הוא כונן דמוקרטיה, נבחר לנשיאות, אך למגינת לבו צ'כוסלובקיה התפרקה לשני מרכיביה. מחר בלילה אסע לפראג, בירתה של צ'כיה, שבניסיון הרביעי בקע עליה השחר.

אל העיר שבוית החלום / צל כבד וזר הגיח / וירח באדום / את מלכותו טבל בפיח // מי שלא עצם את עיניו / את לילו המר כאב הוא, / דומית כניעה בלי קרב / איש את נשקו נצר עד מוות. // איך על פראג שחר לא בקע / בשלישית כלה כוחו / איך נדם קול כיכר הומה בחג. / שיר שחלמתי על פראג - / שם השחר עוד יבקע. // כמו תצלום ישן מצהיב / עיר של רפאים מוטלת / לרגלי דובים חרשים / ובצווארה המאכלת. // את פתחו איש לא יוצא / ריח גטאות מלוח / מקצה ועד קצה / על פני העיר נישא ברוח // רק השקט בה נותר / איש צעיר חומק לפתע / אז עלה לו אור מוזר / שם בכיכר העיר שמתה.


קישור להקלטה המקורית של השיר בפסטיבל: http://cafe.themarker.com/music/1134026/

קישור לקליפ מיוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=Zeibs04QcU0