בראיון ל"ז'ורנל" ביטא המשורר מירון איזקסון דאגה מפני איומים על התרבות הישראלית – השטחיות, הרדידות, הריקנות, האינפנטיליות של הטלוויזיה, האמנות הבלתי מאתגרת. ובין השאר התייחס לבורות באשר לתרבות היהודית. "יש בעיה שלא מכירים את המקורות. לכתוב ולקרוא שירה בעברית כשלא מכירים את הרמזים והאסוציאציות זו צרה גדולה. אתה עומד היום בפני תלמידים שמסתכלים בך כמו בתרנגולת".
צודק לחלוטין. גם אני מכיר את התחושה הזאת. רק דבר אחד אינו מובן לי – מה פירוש "מסתכלים בך כמו בתרנגולת"? איך מסתכלים בתרנגולת? ולמה דווקא תרנגולת ולא, למשל, חרגול?
אני משער שהוא אמר "מסתכלים בכך כמו תרנגול בבני אדם". זהו רמז ואסוציאציה מן הסוג שאליהם התכוון כאשר דיבר על הקושי לכתוב ולקרוא שירה בהעדרם. במנהג הכפרות, מחזיקים תרנגולת ומניפים אותה כאשר בסידור מופיעה תפילה המתחילה במילים "בני אדם יושבי חושך וצלמוות". הביטוי, הנוגע למי שמדברים אליו, אך אין הוא מבין מה רוצים ממנו ולאן הוא נקלע, מדמה את אותו אדם לתרנגול הכפרות, שרואה את המילים "בני אדם" לנגד עיניו.
בביטוי הזה, אני משער, השתמש איזקסון. המראיין, עמי פרידמן, כנראה לא מכיר את הרמז והאסוציאציה. וזו צרה גדולה, כפי שאמר איזקסון. הוא שמע את איזקסון, אך הביט בו כתרנגול בבני וכך יצא לו "מסתכלים בך כמו בתרנגולת", כאילו כדי להדגים למה התכוון המשורר.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
