הבלוג של אורי הייטנר

במלאת מאה שנה לעלייתו של יצחק טבנקין לארץ וארבעים שנים להקמת "יד טבנקין", ערך "יד טבנקין" את התערוכה "דמותו של מנהיג". התערוכה עוסקת בקורות חייו, במפעליו ומעשיו של טבנקין, איש העליה השניה ומראשי תנועת העבודה הציונית, ומנסה לפצח בכך את סוד מנהיגותו – איך סחף אחריו אלפים, שעלו לארץ, יישבו את הספר ועיצבו את גבולות היישוב והמדינה, הקימו קיבוצים, יצאו למשימות לאומיות, הקימו את הפלמ"ח, עסקו בהעפלה, "נשאו את עמם עלי שכם" וזאת ללא כל סמכויות אכיפה; אך ורק בזכות סמכותו הרוחנית. איך הקים תנועה מפוארת – הקיבוץ המאוחד, ועמד בראשה במשך עשרות שנים? איך עיצב דמותם של רבים, במשך שני דורות?

גולת הכותרת של התערוכה, היא מסך טלוויזיה גדול ועליו מוקרנים קטעים מראיון עם טבנקין בערוב ימיו. קראתי את כל הכרכים של כתבי טבנקין, חוברות שכתב, הביוגרפיות אודותיו ולצורך מחקר אקדמי גם דברים שאמר בישיבות מזכירות הקבה"מ. אולם מעולם לא שמעתי את קולו. המפגש הזה ריגש אותי מאוד.

התערוכה יפה ומעניינת ודומני שהיא מיטיבה להציג את דמותו של המנהיג. אך משום מה, חסרה בה חוליה משמעותית ביותר בחייו של טבנקין ופועלו – מאבקו למען שלמות הארץ, למען יישוב כל שטחי א"י והתנגדות מוחלטת לכל נסיגה משטחים בא"י, לאחר מלחמת ששת הימים. אדם בן שמונים, שכל שהיה צפוי לו עוד הוא עבר מפואר – קם כלביא, מתפרץ כהר געש ויוצא למערכת יחיד ציבורית. מתכתש עם ההנהגה הפוליטית של תנועתו – הקיבוץ המאוחד, שותף להקמת התנועה למען א"י השלמה (אף שאישית אינו חתום על כרוז היסוד שלה), ממריץ את חניכיו להקים קיבוצים בגולן ובבקעה (השטחים שהיו בקונסנזוס תנועתי ומפלגתי – הוא עצמו רצה ליישב את כל השטחים) ובהשראתו התנועה הקיבוצית מקימה את מפעל ההתיישבות הגדול ביותר שלה אחרי המדינה ומפעל ההתיישבות האחרון שלה עד היום.

ולכל המסע הזה, אין זכר בתערוכה. הטקסט המציג את קורות חייו של טבנקין מסתיים כך: "משנות החמישים הוא הופך את אפעל למרכז רעיוני, חינוכי ותרבותי של הקיבוץ המאוחד, מקדיש את חייו לסמינרים, לפעילות תרבותית ורעיונית וליצירת מסלול השכלה גבוהה קיבוצית"... ומכאן מעבר למותו ב-1971. ובכל המיצגים בתערוכה, המתארים את תחנות חייו, חסרה התחנה המשמעותית והחשובה הזאת בחייו ופעלו.

בראיון הטלוויזיוני, יש קטע קצר שבו הוא מדבר על חוסר התוחלת בשליטה צבאית בלבד על חלקים בא"י, ללא "ממש" – כלומר מפעל התיישבות אזרחי, אך אין הטקסט הזה מבטא את מאבקו למען א"י השלמה, אלא יותר את הפן האנרכיסטי בהשקפת עולמו.

מדוע הודר הפרק הזה מן התערוכה? מן הסתם, בשל התנגדותם של אוצריה לדרך הזאת; הרי שלמות הארץ שייכת "להם" לא "לנו" ומה פתאום טבנקין נמצא "שם"? זאת עמדה פוליטית לגיטימית, כמובן, אך אין היא מצדיקה את שכתוב ההיסטוריה.

* "ידיעות הקיבוץ"