הפרח בגני / זוהר ארגוב
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 14.5.12
השיר שנשמע היום, "הפרח בגני", הוא הרבה יותר מן השיר עצמו – הוא סמל, הוא ציון דרך לא רק בתולדות המוסיקה הישראלית, אלא בתולדות התרבות והחברה הישראלית.
השיר הזה, שאביהו מדינה כתב והלחין אותו וזוהר ארגוב שר אותו בפסטיבל הזמר המזרחי "למנצח שיר מזמור" לפני 30 שנה, ב-1982, הוציא את הזמר המזרחי, או כפי שהיום מכנים אותו – הזמר הים תיכוני, מהקסטות של התחנה המרכזית אל לב לבו של הקונסנזוס הישראלי ואל המיינסטרים של התקשורת האלקטרונית הישראלית. היה זה בתקופה של מתח עדתי רב, בעקבות הבחירות לכנסת העשירית ביוני 1981 שהנושא העדתי תפס בהם מקום מרכזי, וזכורה היטב פרשת נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז.
את השיר כתב והלחין היוצר אביהו מדינה, אחד היוצרים החשובים והפוריים במוסיקה הישראלית בכלל ובמוסיקה המזרחית בפרט. מדינה היה אז בן 34 וכתב בשיר את סיפור אהבת נעוריו, נערה שגרה בסמוך לחדרו בקיבוץ כיסופים, שם היה ילד חוץ. הוא היה מאוהב בה עד כלות אך לא העז לומר לה זאת: "רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר, סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר. רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר, אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר". בראיון ל"הארץ" סיפר מדינה, שכעבור שנים אחדות הוא פגש אותה וסיפר לה עד כמה היה מאוהב בה, והתברר לו שזה היה הדדי... (מה שמזכיר לי את הבלדה שכתב חנוך לוין על אדון כמעט וגברת כבר).
המילים של השיר יפות מאוד, שונות מאוד במשלב הלשוני הגבוה וברמת הטקסט מן הפופ הים תיכוני הגיספאני, הפופולארי כל כך היום. אגב, בשיר המקורי יש בית נוסף שנשמט מן הביצוע: "מאז הלכת, מאז לא שבת, אני כמעונה / חיפשתי אחרייך אנה, אנה עוד אפנה / שאלתי פה, שאלתי שם, ואין לי מענה / אבל עדיין חלומות יפים אני בונה".
הסמל המסחרי של השיר הוא תרועת החצוצרות הפותחת אותו, וזה כבר מגע ידו של המעבד ננסי ברנדס.
אולם עם כל הכבוד למדינה וברנדס, "הפרח בגני" הוא בראש ובראשונה זוהר ארגוב. זה השיר שהקנה לו את התהילה והעלה אותו לדרגת המלך הבלתי מעורער של המוסיקה המזרחית בכל הזמנים ואת המקום המרכזי במוסיקה הישראלית בכלל. אגב, השיר עצמו יועד תחילה לשימי תבורי, וכשהוצע לזוהר, הוא לא התלהב ממנו והיה צורך במסע שכנועים ולחצים עד שהסכים לשיר אותו.
רבים התיאורים על החשמל שעבר בבנייני האומה כאשר זוהר שר את השיר, ותשואות הקהל לא הותירו ספק שזה השיר שיזכה במקום הראשון בהפרש ניכר. השיר היה בצמרת מצעדי הפזמונים והמצעד השנתי, מה שהיה באותן שנים בלתי נתפס לגבי שיר מזרחי. היה זה הפסטיבל המזרחי האחרון, אולי כיוון שהצלחת השיר ייתרה את הפסטיבל הזה. גם התקליט שהוציא זוהר באותה שנה, "נכון להיום", עם להיטים נוספים כמו "בדד" והשיר "נכון להיום", זכה להצלחה גדולה מאוד.
לפני חודשים אחדים נערך באחד העיתונים מצעד השירים המזרחיים של כל הזמנים. לא בכדי, כמעט את כל המקומות הראשונים תפסו שיריו של זוהר ארגוב, חצי יובל אחרי מותו.
סיפורו האישי של זוהר ארגוב, הוא סיפור טראגי של אדם שגדל בשולי החברה, עלה לגדולה ולא ידע כיצד להתמודד עם ההצלחה. הביטוי "הצלחה מסחררת" ממעיט בתיאור עוצמת הוורטיגו שההצלחה גרמה לזוהר ארגוב. בשיא ההצלחה, כשכל עתידו לפניו, החלה ההתדרדרות שלו לסמים, לפשע, לכלא ובסופו של דבר להתאבדות בתא המעצר.
הסמל הגדול של הצלחתו של זוהר, הוא השיר שהעלה אותו לגדולה – "הפרח בגני".
מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר / וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר / כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל / היית לי כמלאך האל מתוך הערפל. // רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר / סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר / רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר / אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר. // את עולמי עם שחר את לי כל היום / את עולמי בלילה את החלום / את בדמי ברוחי ולבבי / את הניחוח המתוק הפרח בגני. // מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם / לשווא רוצה אני לשכוח ולהתעלם / חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם / נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.
קישור לשיר:
http://www.youtube.com/watch?v=vcpgpEUlKfk