הבלוג של אורי הייטנר

מה מקומם אותי כל כך בהשתמטות החרדים משירות העם והמדינה, בצה"ל או בשירות לאומי?

ודאי שלא תחושת "פראייריות". שיח הפראיירים זר לי ולעולמי. אני מאמין שאדם צריך לבחור בטוב. העובדה שאחרים נמנעים מלבחור בטוב או בוחרים ברע, אינה צריכה לפגוע בשלמותו של הבוחר בטוב, עם עצמו ועם בחירתו. העובדה שיש עבריינים, אינה הופעת את שומרי החוק לפראיירים. העובדה שיש שקרנים, אינה הופכת את הישרים לפראיירים. העובדה שיש משתמטים אינה הופכת את המשרתים לפראיירים. בכל שנות שירותי בסדיר ובמילואים, מעולם לא חשתי פראייר. העובדה שאחרים משתמטים ושבמילואים רק מיעוט קטן משרת, מעולם לא סדקה כהוא זה את המוטיבציה שלי לשרת. איני רואה בשירות רק חובה אזרחית, אלא גם זכות גדולה, זכות לאומית, זכות מוסרית. על כך אני מחנך את ילדיי.

גם סוגיית אי השוויון בנטל אינה הסיבה להתקוממותי. אני מאמין בערך השוויון, אולם יש בחברה הישראלית בעיות אי שוויון חמורות יותר הדורשות פתרון, כמו אי השוויון הסוציואקונומי, פערי השכר, הפערים בין גברים ונשים ועוד.

גם לא הסיבה הביטחונית. איני משוכנע שההשתמטות היא פגיעה כה משמעותית בביטחון.

הפגיעה בכלכלת המדינה של תרבות "חברת הלומדים" – תרבות של בטלה מעבודה של ציבור רחב, היא בהחלט גדולה, אך איני בטוח שהדרך לפתרונה עובר בהכרח בגיוס לצה"ל ושירות לאומי. את תרבות הבטלה אני רואה כקלוקלת מן הבחינה המוסרית יותר מאשר מן הבחינה הכלכלית.

אני שולל את ההשתמטות מסיבה מוסרית – עצם ההשתמטות היא רעה, ועל חברה לחתור לתיקון עולם, באמצעות עשיית טוב ומאבק ברע.

אולם מה שמקומם אותי יותר מכל, הוא מצג השווא כאילו משמעות ההשתמטות היא "נשיאה בעול השמירה על היהדות", "המשך עולם התורה", וכאילו הציפיה המובנת מאליה לשרת בצה"ל, להגן על המולדת, להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל היא "גדיעת התורה", "הרמת יד על התורה" וכו'.

זה מקומם אותי, דווקא בשל החשיבות הרבה שאני מייחס לתורה, ליהדות. לא בכדי אני עוסק ביהדות בעבודתי ובהשכלתי. למעשה, תורתי אומנותי. למיטב הכרתי, ההתחדשות היהודית שאני שייך אליה, מבטאת מחויבות לתורה וליהדות הרבה יותר מזו של  המשתמטים.

ההשתמטות מפריעה לי, אך מה שמפריע לי יותר, היא ההשתמטות ברשות התורה, כביכול, בשם התורה. בעיניי, המשתמטים אינם תורמים כהוא זה לעולם התורה, להיפך. אני מאמין בתלמוד המביא לידי מעשה, לא בתלמוד המביא לידי השתמטות ובטלה. ואיני רואה כל סיבה מדוע המדינה צריכה לפטור מגזר שלם ממילוי חובותיו, כדי לאפשר לו ללמוד סוג של תורה המביאה להשתמטות.

העולם החרדי משתמט משירות, לא רק בשל לימוד התורה, אלא גם בשל יחסו השלילי לצה"ל, למדינת ישראל, לציונות. נכון, רוב החרדים מתקרבים יותר לישראליות בשנים האחרונות, אך עדין הערך המכונן של החברה הזאת, אינו רואה כל משמעות למדינת ישראל. איזו סיבה יש למדינת ישראל לעודד בצורה כל כך גורפת וקיצונית, ועוד לא דיברתי על התקצוב, לימוד תורה, כביכול, השולל אותה.

החברה החרדית אינה נושאת בעול היהדות. הציונות היא הביטוי המשמעותי ביותר של היהדות ב-120 השנים האחרונות. החברה החרדית, לא קידמה כהוא זה את היהדות. נהפוך הוא, היא מסתגרת, מאבנת את היהדות והופכת אותה לבלתי רלוונטית.

תלמוד תורה, שאינו עוסק הלכה למעשה בציונות, במדינת ישראל, בשירות לצה"ל, בצדק חברתי, בהתמודדות עם המודרניזציה, בחיים האמתיים, הוא חסר ערך. היהדות בכל הדורות התקדמה והיטיבה לתת מענה לשינויים שהזמן ומאורעות ההיסטוריה גרמו. חרב בית המקדש, עם ישראל איבד את ריבונותו בארצו ורובו הלך בגולה – יצרו חז"ל את הרפורמה הגדולה ביותר בתולדות היהדות, ויצרו יהדות שניתן יהיה לחיות אתה ולשמר אותה גם בתנאים האלה. גם היום ראוי שהיהדות תתן מענה לשינויים בסביבה. אבל האורתודוכסיה החרדית אינה מתמודדת עם השינויים בסביבה ובתקופה, אלא באמצעות הסתגרות מאחורי חומות, כפי שהם עושים מזה מאתיים שנה. רוב החרדים חיים היום בישראל, אולם הם חיים בארץ את הגולה. הם עשו "העתק / הדבק" לויז'ניץ, לבעלז ולפוניבז', ואין הם לוקחים אחריות על בנין האומה בא"י. בוגרי החינוך החרדי התופסים עמדות מפתח בחיים הדתיים בישראל, פוגעים באופן גס באינטרסים הלאומיים של העם היהודי, בעיקר בתחום הגיור. לא, הם אינם נושאים באמת בעול היהדות. לא, לא הם שומרי התורה; הנאמנים לעולם התורה.

טעותו הפטאלית של ב"ג שהתיר לשחרר 400 תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם משירות בצה"ל, היא תוצאת הפריטה החרדית על הסנטימנט של הצורך להציל את עולם התורה שחרב בשואה. בן גוריון השתכנע. כשהתחרט, בסוף שנות ה-50, כבר לא הצליח לתקן את המעוות. גם טעותו הגדולה עוד יותר של בגין, שאפשר את הפטור הגורף, היא תוצאה של אותו סנטימנט. היום הדבר אינו רלוונטי עוד, כאשר עולם הישיבות הוא הגדול והמפותח

ביותר בתולדות העם היהודי, וכל זאת בזכות הציונות ומדינת ישראל.

ההשתמטות אינה הצלת עולם התורה. אכן, חשוב מאוד להציל את עולם התורה. יש להציל אותו מידיהם של החרדים.

* "שישי בגולן"