הבלוג של אורי הייטנר

תגובה לבן עמי שילוני, "פצצה איראנית תתרום לשלום", "הארץ" 6.9.12

גל המאמרים המציף בשבועות האחרונים את העיתונים בקמפיין נגד תקיפת הכור הגרעיני האיראני, מתאפיין בעיקר באי הצגת אלטרנטיבה. בדרך כלל הקריאה מנומקת בדה-לגיטימציה לראש הממשלה ושר הביטחון ולשיקול דעתם, ובמקרה קיצוני לקריאה כמעט גלויה לראשי צה"ל ומערכת הביטחון "לא לשתף פעולה" עם מדיניות הממשלה הנבחרת (מאמרו של דוד גרוסמן בגיליון ערב שבת) שכמוה כקריאה להפיכה צבאית בישראל.

מאמרו של בן עמי שילוני חריג, בכך שהוא אכן מציב אלטרנטיבה, ואפילו אלטרנטיבה מקורית ונועזת, מחוץ לקופסה. אין הוא מסביר שניתן לעצור את תכנית הגרעין ללא פעולה צבאית, אלא הוא מציג את גירעון איראן כתרחיש חיובי, שיתרום לשלום במזה"ת. דווקא כיוון שפרופ' שילוני מציב פרוגרמה מנומקת, מן הראוי להתמודד עמה ברצינות.

גישתו של שילוני מבוססת על מורשת "מאזן האימה" בין ארה"ב ובריה"מ, שתי מעצמות העל הגרעיניות. לא זו בלבד שהיותן גרעיניות לא הביאה להסלמה במתיחות ביניהן, אלא היא ריסנה אותה. שילוני מעריך שמאזן אימה דומה בין ישראל ואיראן, כשתי מעצמות גרעיניות אזוריות, תרסן את המתיחות במזה"ת ותקדם את השלום.

איני בטוח שמדינה כישראל יכולה להרשות לעצמה לבטוח בשיקול הרציונלי של משטר האסלאם הקנאי ובכך שלא יפעיל נגדה נשק גרעיני, למשל כצעד ייאוש של המשטר טרם נפילתו.

אולם גם אם נקבל את ההנחה שאיראן לא תפעיל את הנשק הגרעיני – עצם היות נשק גרעיני בידיה, ועצם אובדן המונופול הישראלי על הגרעין במזרח התיכון (על פי מקורות זרים...), לא יקדם את השלום במזה"ת, בניגוד להערכתו של שילוני, אלא יסכל כל אפשרות לשלום ועלול בהחלט לקדם מלחמה כוללת.

לטענתו של שילוני, "רתיעתה של מצרים במלחמת יום כיפור מפני ניצול הצלחתה הראשונית להנחתת מהלומה גדולה יותר על ישראל, נבעה ככל הנראה, מחשש מתקיפה גרעינית ישראלית על סכר אסואן". יתכן מאוד שהוא צודק, ויתכן מאוד שמאותה סיבה הבינו מדינות ערב שאין ביכולתן להשמיד את ישראל במלחמה, ולכן כבר ארבעה עשורים לא הייתה מלחמה כוללת בין ישראל למדינה ערבית כלשהי.

אולם ההישג הזה, אינו נובע ממאזן אימה גרעיני, אלא ממונופול ישראלי על הגרעין. היתרון הגדול הזה יצר הרתעה שמנעה מלחמות. אבדן היתרון הזה, עלול לכרסם באופן משמעותי בהרתעה הזאת. אם מדינות ערב נרתעו ממלחמה כוללת נגד ישראל גרעינית, או לפחות נתפסת בתודעתם כגרעינית, מתוך חשש מפני שימוש ישראלי בנשק גרעיני במלחמה כזאת, הרי ברגע שגם לאיראן יהיה נשק גרעיני, רתיעתם תקטן באופן משמעותי. גיבוי גרעיני איראני, עלול לדרבן את מדינות ערב, בוודאי לנוכח עליית האסלאם בתוכן, להרפתקאות צבאיות עד כדי מלחמה אזורית.

גם הטרור צפוי להסלים באופן משמעותי, תחת מטריה גרעינית איראנית ואיום "להגיב במלוא העוצמה" על תגובות ישראל לטרור.

ומאחר והתנאי ההכרחי לשלום במזרח התיכון, הוא ייאוש הערבים מהיכולת להשמיד את ישראל, אופציה גרעינית איראנית עלולה להיות המכשול הגדול ביותר מפני ייאוש כזה, ולכן – היא עלולה לסכל כל אפשרות עתידית לשלום במזרח התיכון.

גישתו של פרופ' שילוני מעניינת כתרגיל אקדמי, אך מדינה חפצת קיום לא תהמר על עתידה בתרגילים הרפתקניים מסוג זה.  

* "הארץ"