הבלוג של אורי הייטנר

בין גבולות / שמעון ישראלי

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 24.9.12

הפינה מוקדשת היום לזכרו של חתן פרס ישראל, הפזמונאי חיים חפר, שהלך לעולמו בראש השנה. השיר שנשמע הוא השיר הראשון שכתב חיים חפר, בין גבולות.

את התאריך בו נכתב השיר קל מאוד לזכור: 12345, כלומר – 12 במרץ 1945. חיים חפר, אז עדיין חיים פיינר (השם העברי חפר, הוא האות הראשונה של השם הפרטי והאות הפותחת + האות המסיימת של שם המשפחה פיינר) בן העשרים, היה לוחם הפלמ"ח, ופעל בחוליה שהבריחה לא"י מעפילים בשיירות רגליות דרך סוריה. לוחמי הפלמ"ח מזדהים בכל לבם ובכל נפשם עם המשימה, עם השליחות הלאומית שהם מקיימים, והשיר מבטא את האמונה הזאת.

שיר זה הוא מופת של הסולידריות היהודית. הוא מעמיד בפרופורציות את המיתוס אודות הצברים המתנשאים, המנוכרים ליהדות הגולה. חיים פיינר - חפר, נולד בפולין ועלה לא"י בגיל 11. את השפה העברית רכש בפולין, ועם עלייתו היטיב להשתלב בהוויה הארצישראלית הצברית, והיה לאחד מדבריה וסמליה. האם השיר "בין גבולות" מבטא דור שהפנה עורף לעם היהודי בגולה, או דור שהטה שכם כדי לסייע למך ולזקן, שהזמין את הסב הזקן להישען על זרועו? ביטא זאת היטב אלתרמן ב"נאום תשובה לרב חובל איטלקי אחרי ליל הורדה": "הם נושאים את עמם עלי שכם".

השיר "בין גבולות" הוא שיר של מי שנושאים את עמם עלי שכם.

חיים חפר היה פלמ"חניק בכל הווייתו עד יומו האחרון. הוא מעולם לא השתחרר, וכל חייו חי את הפלמ"ח, נשם את הפלמ"ח, עסק רבות בהנצחת הפלמ"ח ולוחמיו, חבריו הטובים היו הפלמ"חניק, ועטו המושחז לחם את המלחמות הפוליטיות של המנהיגים יוצאי הפלמ"ח ובראשם יגאל אלון ויצחק רבין ואת מלחמות הגנרלים של האלופים יוצאי הפלמ"ח ובראשם דדו, בר לב ורחבעם זאבי.

משימת חייו הייתה נטירת מורשת הפלמ"ח ומורשת התרבות הפלמ"חניקית. התרבות הייתה מרכזית ביותר בפלמ"ח – תרבות המעגל שעיצב מייסד הפלמ"ח יצחק שדה, תרבות המדורה, הקומזיץ, היצירה של הסופרים והמשוררים הרבים שצמחו בפלמ"ח וכמובן הזמר הפלמ"חניקי, של להקת "הצ'יזבטרון" – שאותה חיים חפר הקים במלחמת השחרור ובראשה עמד.

"הצ'יזבטרון" הייתה להקה של לוחמים, שהתנדבו ללחום בפלמ"ח ואילו הפיקוד קרא להם לדגל לעזוב את יחידותיהם ולהקים את הלהקה, שתעבור בחזיתות, בין ולאחר הקרבות, ותעלה את מוראל החיילים.

שירי הפלמ"ח של חיים חפר, נעים בין שירי מלחמה המתארים קרבות קשים, כמו השיר "קרב הראל", לבין שירה תקווה וכמיהה לשלום, כמו "הן אפשר" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". יש בהם שירי הווי פלמ"חניקי, כמו "היי הג'יפ" ו"דחילק מוטקה" ושירי מחאה על פירוק הפלמ"ח כמו "רבותיי ההיסטוריה חוזרת".

"בין גבולות" מבטא את אחת המשימות המרכזיות של הפלמ"ח – ההעפלה, שלרוב הייתה דרך הים, ואת המשימה הזאת הוביל הפלמ"ח, אך גם בשיירות הרגליות דרך סוריה ולבנון, שאותן הובילו חוליות, שבאחת מהן שירת חיים חפר.

השיר נכתב ללחן רוסי. אודות זהותו של המלחין יש שתי גרסאות, אך המקובלת יותר היא שהמלחין הוא וסילי איבנוביץ' אגפקין.

לשיר הזה מספר ביצועים, והקלסיים שבהם הם של אילקה רווה ושל שמעון ישראלי. נאזין לשמעון ישראלי.

בֵּין גְּבוּלוֹת, בֵּין הָרִים, לְלֹא דֶּרֶךְ, / בְּלֵילוֹת חֲשׂוּכֵי כּוֹכָבִים – / שַׁיָּרוֹת שֶׁל אַחִים, בְּלִי הֶרֶף, / לַמּוֹלֶדֶת אָנוּ מְלַוִּים. // לָעוֹלָל וְלָרַךְ – / שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח. / לַמָּךְ וְלַזָּקֵן  –/ אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן! // אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ – / אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ. / כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ, / וְכָל סֶדֶק נַרְחִיב וְנִפְרֹץ. // שַׁיָּרָה, אַל בְּכִי וְאַל צַעַר. / הִשָּׁעֵן עַל זְרוֹעִי, סָב זָקֵן / גַּם לָזֶה שֶׁסָּגַר אֶת הַשַּׁעַר / יוֹם יָבוֹא שֶׁל נָקָם וְשִׁלֵּם!