על העיוורון
מנהיגת מרצ זהבה גלאון התארחה במוסף הבחירות של הערוץ הראשון ונשאלה לדעתה על ההסלמה בגבול עזה והתגובה הישראלית הרצויה.
גלאון יצאה בתוקף נגד כל פעולה צבאית ברצועת עזה והציעה פתרון קסם – לדבר עם חמאס, בעקיפין או ישירות, על הפסקת אש ארוכת טווח.
אינני שולל עקרונית שיחות עם חמאס. אם הדבר ישרת את האינטרס הישראלי, אין לי התנגדות למו"מ גם עם השטן בכבודו ובעצמו.
הבעיה בדבריה של גלאון אינה ברמה העקרונית, אלא ברמה הפרגמטית. על מה בדיוק אפשר לנהל מו"מ עם חמאס? על הפסקת אש הדדית? הרי אנו תמיד מוכנים להפסקת אש. אילו גם הם רצו בהפסקת אש, כל שהיה עליהם לעשות הוא להפסיק את האש. הם אינם מפסיקים את האש, כיוון שהאינטרס שלהם הוא המשך הטרור. אז למה שיפסיקו במו"מ? תמורת מה?
תמורת שטח? הרי הם קיבלו את כל השטח, עד המילימטר האחרון? תמורת עקירת יישובים? הרי הם קיבלו את רצועת עזה "נקיה מיהודים". תמורת הפסקת המצור? הרי הם יודעים היטב שאין מצור אלא זאת רק תעמולה. מי כמוהם מודעים למאות משאיות האספקה העוברות מידי יום מישראל לרצועת עזה, גם במהלך ה"סבבים". אז מה מרצ מתכוונת להציע להם תמורת הפסקת האש?
אלה דברי הבל ורעות רוח. והם כל כך אופייניים למרצ. מפלגת השמאל האוטומטי. מהו האוטומט – חוסר חשיבה. הם לעולם לא יפתיעו. תמיד ניתן לדעת מראש מה תהיה דעתם. יורים עלינו? אסור לנו להפעיל כוח. למה? ככה. פעולה נרחבת בעזה? הם יתנגדו ויפגינו. חיסול ראשי חמאס? הם ימחו בכל כוחם. סגירת הגבול ומניעת מעבר סחורות? הם יציגו זאת כ"הרעבת הנצורים". דובוני לא לא. מה כן? מה הם מציעים? איזו הצעה קונסטרוקטיבית? אה, כן. לנהל עם חמאס מו"מ על הפסקת אש.
איזה עיוורון!
מה שהדאיג אותי יותר מכל בראיון עם גלאון, היה השבחים שהיא חלקה לנתניהו וברק על מדיניותם כלפי התוקפנות מעזה. גלאון, האופוזיציה העמוקה והקשה ביותר לממשלה ובעיקר לראש הממשלה ושר הביטחון, התוקפת אותם השכם והערב, שיבחה אותם על כך שלאורך ארבע שנות כהונתם הם שמרו על איפוק וריסון עצמי בגבול עזה.
יכולת האיפוק והריסון העצמי חשובה, אולם במבחן התוצאה, האיפוק והריסון שחקו את ההרתעה הישראלית והובילו למצב שמאות אלפי ישראלים נמצאים בממ"דים לאורך "סבבים" שתדירותם עולה ומשך ה"רגיעה" (כלומר ירי מופחת על אזרחי הדרום) ביניהם יורדת.
ואם נתניהו וברק מקבלים צל"ש מזהבה גלאון על תפקודם בענייני ביטחון, כדאי שיבדקו היכן טעו.
להוציא את צה"ל לפגרה
שלי יחימוביץ', להבדיל מזהבה גלאון, מפוכחת. ברור לה שאין מנוס מפעולה מקיפה וקשה נגד חמאס בעזה, כדי להחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל. אלא שהיא מציעה לדחות זאת לאחרי הבחירות.
מרגע שנקבע מועד הבחירות, הכנסת יצאה לפגרת בחירות. אולי נוציא גם את צה"ל לפגרה?
איני רוצה להיתמם. ברור שבתקופת בחירות גם ההחלטות הביטחוניות וגם העמדות הביטחוניות מושפעות משיקולים אלקטורליים. אולם איני חושב שכאזרחים עלינו לתת לכך לגיטימציה. הרי ההסלמה בגבול עזה נובעת מן ההנחה של הפלשתינאים שישראל לא תגיב בחומרה, בשל רצונו של נתניהו במצג של שקט יחסי לקראת הבחירות.
הבחירות לא תתקיימנה בשבוע הבא. הן תתקיימנה בעוד למעלה מחודשיים. האם סבורה שלי יחימוביץ' שתושבי הדרום יכולים להיות תחת מתקפת טרור עוד למעלה מחודשיים? הרי ברור שמסר של הבלגה עד אחרי הבחירות, יביא בהכרח להסלמה רבתי עד הבחירות.
יחימוביץ' רוצה לקיים את הבחירות במגרש החברתי כלכלי ולא במגרש הביטחוני מדיני. בכך אני מסכים אִתה. אולם לא במחיר פגיעה מהותית בביטחון המדינה ואזרחיה.
אחדות של אחריות
ניתן להוציא את סוגיית הטרור הפלשתינאי מעזה אל מחוץ למערכת הבחירות. אני שומע מעל גלי האתר את דוברי הליכוד ביתנו, מפלגת העבודה, "קדימה", יאיר לפיד, הבית היהודי – כולם מבינים שאין מנוס מפעולה רחבה להגנת תושבי הדרום. לכן, על כל המפלגות הללו לגלות אחריות ולהגיע יחד להסכמה על תמיכה בממשלה ובצה"ל, בביצוע פעולה רחבת היקף במועד האפשרי הקרוב ביותר.
בלוק חוסם
על פי כל הסימנים, אולמרט מאותת במרץ על שיבתו לחיים הפוליטיים כדי להתמודד על ראשות הממשלה.
אני סומך על אזרחי ישראל שלא יבחרו בו לראשות הממשלה. ואם אני טועה?
על הליכוד ביתנו, מפלגת העבודה והבית היהודי להקים עוד טרם הבחירות בלוק חוסם למניעת הקמת קואליציה בראשות אולמרט, גם אם מפלגתו תקבל את מספר הקולות הגדול ביותר. עליהן להתחייב גם לא לשבת אתו באותה ממשלה.
לא בכדי השמטתי מן הרשימה את ש"ס ויאיר לפיד. הרי יאיר לפיד סיגל לעצמו תשובה מתחמקת מכל שאלה בנוגע לאולמרט: "איני יכול להשיב. הוא היה חברו הטוב של אבא שלי". ממש נימוק של מנהיג לאומי, מדוע לתת יד לשחיתות ציבורית בישראל. ובוודאי שאי אפשר לצרף את מפלגתו של דרעי לבלוק חוסם נגד נתניהו... את מרצ איני מזכיר כיוון שבכל מקרה, אין מצב שיחברו לבלוק חוסם יחד עם הליכוד. עם זאת, יש לשבח את עמדתה העקרונית של מרצ נגד חזרתו של אולמרט לחיים הפוליטיים.
אם המפלגות שציינתי תעשנה את הצעד הזה, תהיה זו תרומה גדולה מאוד ליצירת נורמות שלטוניות בישראל והגדרות ברורות של טוב ורע.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
