הבלוג של אורי הייטנר

שיר נבואי קוסמי עליז / יוני רכטר

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 26.11.12

היום נשמע שיר שאני אוהב מאוד, ובכל מקרה הייתי משמיע אותו ביום מן הימים, אך עיתוי השמעתו נובע מחיבור של שתי סיבות. האחת היא מבצע "עמוד ענן", שאסוציאטיבית זרק  אותי למילות הפתיחה שלו – "כמו עמוד ענן", והשניה היא שהשבוע אנו מציינים שש שנים למותו של כותב המילים – עלי מוהר. השיר הוא "שיר נבואי קוסמי עליז".

מקובל שאת שמות המִבְצָעִים הצה"ליים קובע המחשב הצה"לי, אך אף פעם לא הבנתי מי מזין אותו בנתונים שיוציאו ממנו שמות מדויקים כל כך, כמו "דין וחשבון", "ענבי זעם" ו"עופרת יצוקה" במבצע שנפתח בחנוכה. ב"עמוד ענן" קצת התקשיתי לקשר את השם לתוכן המבצע.

עמוד הענן, הוא כמובן עמוד הענן שהלך לפני בני ישראל במדבר, התגלמות האלוהות שהדריכה והוליכה את העם בנדודיו. עמוד הענן מופיע לאורך כל התיאורים של יציאת מצרים, חיי בני ישראל במדבר. למשל, בשמות יד: "ויסע מלאך האלוהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחוריהם".

שירו של עלי מוהר עוסק במנהיגות, ומשווה את ההולך בראש הציבור, או במילותיו – בראש העדר, לעמוד הענן שהלך לפני בני ישראל במדבר – כמתווה דרך ומסמן כיוון. כאשר סיימתי את הקדנציה הראשונה שלי כמזכיר אורטל, לפני 22 שנה, השארתי על שולחן המזכיר למחליף שלי דף ועליו מילות השיר הזה.

המצפן של המנהיג, הוא התחושה הפנימית שלו, שהדרך שבה הוא הולך ובה הוא מוביל את האנשים נכונה. "משהו בך יאמר לך המשך בדרכך". ענן, ערפל, עמוד העשן המוזכר בשיר, נתפסים לרוב כביטוי של חוסר בהירות, אך כאן מדובר בפירוש בנחישות, בדבקות בדרך, באמונה בדרך. הדבקות בדרך מסמנת למוביל, שעליו להתעלם מהפרעות ומפיתויים לסטות ממנה. "אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים שזוהרים כדי לסנוור את העיניים. משהו בך יאמר לך המשך בדרכך".

עלי מוהר הוא איש של "אנחנו", של החבורה, של הקולקטיב. והנה, הוא כותב: "לך ישר, לך לבד, אל תפחד... לך אחד". וזה יפה, כיוון שיַחַד אֲמִתִי הוא זה שאינו רק מאפשר את הביטוי לאינדיבידואל, אלא הוא מעצים אותו. אני מזדהה מאוד עם האינדיבידואליזם שהשיר הזה מבטא, וזאת בהיותי קיבוצניק המאמין ביחד, בקולקטיב. אין כל סתירה בין השניים. היחד סותר את האגואיזם, לא את האינדיבידואליזם.

בבית השלישי מתאר מוהר את הציבור ללהקת אווזי בר, ואת האווז המוביל אותו, המשמש לו ראש חץ ואינו נרתע מן המרחק. אצל האווז מדובר באינסטינקט. אצל האדם – המצפון, הקול הפנימי הקורא לו להמשיך.

כאן נכנסת תפנית בשיר – הבית על בריז'יט ברדו, כוכבת הקולנוע הצרפתיה ואחת מסמלי הסקס הבולטים של שנות ה-50 וה-60. מה בדיוק עושה כאן הבית הזה? ההשערה שלי, היא שמדובר במעין בדיחה פרטית של היוצרים. עלי מוהר סלד ממליצות, ממילים גבוהות, מפלצנות. הוא אהב את הפשטות, שבאה לידי ביטוי הן בשיריו והן בכתיבתו העיתונאית. יתכן שהוא קצת נבהל מהמסר של הבתים הראשונים, שעלול להיראות קצת מליצי, ולכן איזן אותו בבית הזה. את התובנה הזאת מאושש הסברו של עלי מוהר לשמו של השיר. בפורום מוסיקה ישראלית בוואלה הוא הסביר: "מילות השיר נכתבו בשיתוף עם יוני רכטר (שכתב את הבית הראשון) וכשגמרנו את השיר, לא ידענו איך לקרוא לו. ראינו שהבית הראשון ('כמו עמוד ענן...') הוא נבואי, הבית השני ('כמו שביל החלב...') הוא קוסמי, והבית על בריג'יט ברדו הוא עליז. לכן החלטנו לקרוא לשיר 'שיר נבואי קוסמי עליז'".

לעומת האקטיביות התובענית של הבתים הראשונים, תחילתו של הבית האחרון מאופיין במסר של פאסיביות: "בלי להתכוון תן לעצמך ללכת". אך בהמשך ברור שחוסר הכוונה הוא בעצם – שוב, ההאזנה למצפן הפנימי האומר לך "המשך". זאת הדרך להתמודד עם קשיים ומשברים, "כמו העץ שקם לתחיה מן השלכת".

כאמור יוני רכטר כתב את הבית הראשון ועלי מוהר את המשך השיר. יוני רכטר הלחין ושר.

כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר / תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת / כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר / משהו בך יאמר לך המשך / בדרכך. // כמו שביל החלב שחוצה את השמיים / אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים / שזוהרים כדי לסנוור את העיניים / משהו בך יאמר לך המשך / בדרכך. // הו, לך ישר / לך לבד, / אל תפחד. / אל תכעס, / לך תמים, / לך אחד. // כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב / הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק / והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך / משהו בך יאמר לך המשך / בדרכך. // כמו בריז´יט ברדו שתפסה כבר את העסק / השאירה מאחור את הטוב ואת הרע / ועל העניינים היא צופה מן המרפסת / משהו בך יאמר לך / הפסק. // בלי להתכוון תן לעצמך ללכת / כל החישובים ייגמרו מאליהם / כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת / משהו בך יאמר לך / המשך.