אחד הדיונים המרתקים ביותר בכנס שדרות לחברה, הוקדש לקיבוץ ולדימוי הקיבוץ בראי הקולנוע. הוצגו בפנינו קטעים מן הסדרה התיעודית "קיבוץ" ומן הסדרה העלילתית "יחפים" ונערך דיון בהשתתפות יוצרי הסרטים ואנשי אקדמיה. הדיון היה מרתק, אולם הפריעה לי מאוד הנימה של "רקוויאם לקיבוץ" וההתייחסות אליו כאל "מה שהיה". אוהד קנולר, שגילם את הדמות המרכזית ב"יחפים", אמר שהסדרה היא כמו סדרה של נשיונל גיאוגרפיק על זן נכחד של לטאות.
יֶלֶד קָטָן, יֶלֶד שׁוֹבָב / תָּפַס לְטָאָה בַּזָּנָב. // חָשְׁבָה הַלְּטָאָה: "מַה לַּעֲשׂוֹת / מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת? // אַשְׁאִיר אֶת הַזָּנָב בְּיָדָיו! / וְאֶבְרַח, אֶבְרַח מִפָּנָיו!" // כָּכָה עָשְׂתָה הַלְּטָאָה: / אַחַת וּשְׁתַּיִם, פָּשְׁטָה רַגְלַיִם / וַתִּבְרַח!
("הלטאה" – מילים ולחן אדון עממי).
לאחר הכנס נסעתי לראיין משפחה מצליחה של מרצה באוניברסיטה ואיש היי-טק המעוניינים בשינוי בחייהם, בקליטה באורטל, בקיבוץ שיתופי בגולן.
בעבורי ובעבור רבים אחרים, הקיבוץ הוא "מה שיהיה". הלטאה הזאת חיה ובועטת.
****
במסגרת תפקידי אני נפגש עם משפחות מצוינות שמאסו במרדף החומרני ובחיי הניכור ומחפשים איכות אחרת, ערכית, קהילתית ושוקלים מעבר לאורטל. המפגש עם המשפחות, האירוח של המשפחות באורטל מידי שבת, תגובות החברים המארחים והתחושה הנפלאה של המשפחות בעקבות האירוח, ממלאים אותי באופטימיות ואמונה, בהתרגשות ובשמחה גדולה.
אנו בדרך הנכונה!
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
