הבלוג של אורי הייטנר

כשנקבע הנושא לערב חורף השנה – שירי אהוד מנור, היה לי ברור שאבחר לשיר את "יליד הארץ".

זה לא השיר היפה ביותר של אהוד מנור, אך זהו השיר המשמעותי ביותר בעבורו. לא בכדי, כשהוציא ספר של מאות משיריו, הוא פתח אותו בשיר זה, ועל שמו קרא את הספר. לא בכדי, הוא ציווה לכתוב את השיר על גב המצבה שעל קברו.

"יליד הארץ" הוא שיר תודה של אהוד מנור להוריו, על שעזבו את הגולה ועלו לארץ; ובזכותם הוא נולד, גדל וחי בארץ ישראל.

במלחמת ההתשה נפל יהודה, אחיו הצעיר של אהוד מנור. השיר הזה קשור למותו. בראיון לחברי עופר גביש, לספרו "שיר לדרך", סיפר מנור: "זה שיר תודה לאמי ולאבי. נכתב כמה שנים אחרי שאחי נהרג. אני חושב ב-71' או 72'. אמא שלי התקשרה אלי כאשר שמעה את השיר, בכתה והודתה לי. אחרי שאחי נהרג, היא חזרה על המשפט 'למה הייתי צריכה לבוא לארץ וכל הביוגרפיה אולי הייתה אחרת והילד היה חי ו...". תשובתו לאמו היא השיר הזה.

אני אוהב מאוד את השיר. בעבורי, הוא אחד משלושה שירים של אהוד מנור, המבטאים מסר של "צומוד" – דבקות בארץ ישראל ללא תנאי, בכל תנאי, בכל מחיר. הראשון הוא השיר הזה, שנכתב לאחר מלחמת ההתשה ומות אחיו. השני הוא "ללכת שבי אחריך" שנכתב במלחמת יום הכיפורים, שיר אהבה ל"ארץ של חלב, מרור ודבש". זו לא רק ארץ זבת חלב ודבש, יש גם מרור. "ללכת שבי אחרייך, / לנשום את השמש הצורב, / לחלום אותך מול שמייך, / לכאוב אותך ושוב להתאהב".  כן, לכאוב אותך, אך שוב להתאהב. "לשאת חלום מבטן, מדורות, / לשאול באביביך נחמה, / לחיות על פני ובתוכי האדמה / הנוראה והיפה הזאת". אדמת ארץ ישראל אינה רק יפה, לעתים היא נוראה, אך אנו נושאים חלום מדורות, וזכינו להיות הדור המגשים אותו. ולכן, את הנחמה אנו שואבים מן הארץ. השלישי הוא "אין לי ארץ אחרת", שנכתב במלחמת לבנון הראשונה. "גם אם אדמתי בוערת", מתחייב אהוד מנור, "אין לי ארץ אחרת".

****

בקיץ 2006, אחיי ואני נסענו עם אבא שלי ל"טיול שורשים" ברומניה. שיאו היה בעיירה רדאוץ, בחבל בוקובינה – עיירת הולדתו. ראינו את הבית הבנוי על חורבות הבית שגדל, את בית המלאכה של אביו, בתיהם של קרובי משפחה וחברים, בית הכנסת, תחנת הרכבת ממנה גורש עם כל היהודים למחנה הריכוז טרנסיסטריה והבית בו חי עם משפחתו עם שובם, לאחר השואה.

זה היה סיור מרגש, אך לא יכולתי להגדירו "סיור שורשים". המקום הזה הוא מרכיב משמעותי בהיסטוריה המשפחתית שלי, אך השורשים שלי אינם שם. בעבורי, סיור שורשים הוא ביקור בכותל, באתר גמלא. או ביקור במחנה המעפילים בעתלית, תחנתו הראשונה של אבי בארץ, שם ביקרנו לאחרונה, במלאת 65 שנים לעלייתו.

לאורך כל הטיול ובעיקר ביום הטיול ברדאוץ, השיר "יליד הארץ" זמזם בראשי וחשתי הזדהות עצומה עם מילותיו.

זהו שיר משמעותי מאוד בעבורי.

אבא שר אני לך,
על שיום אחד
קמת ותלך.
אמא זה השיר הוא לך,
על ימי לכתך
אחרי אבי לכאן.

שמש בא אל החלון,
ענף ירוק מלילה נעור,
וילד שפקח עיניו לתכלת
כאן בארץ אל,
בצל כרמל,
ליד הנחל.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל