הבלוג של אורי הייטנר

כאשר יעשה שאול מופז את חשבון נפשו, הוא יקלל את היום הארור בחייו, היום בו ניצח בפריימריז ב"קדימה". הוא ניצח בקרב על הזכות לדפוק את המסמר האחרון בארון הקבורה של המפלגה הזאת, שכבר הייתה בחזקת בר מינן. אלמלא ניצח, עד היום יכול היה להתבשם בתענוג ה"אמרנו לכם".

"קדימה" לא מתה בגלל מופז ולא בגלל ציפי לבני, אלא כיוון שמלכתחילה הייתה בלוף. הוגה רעיון "קדימה" – רעיון "המפץ הגדול", היה חיים רמון. רמון, איש הקצה היוני של מפלגת העבודה, נואש מהיכולת לקדם את עמדותיו, שאינן זוכות לתמיכת רוב הבוחרים. הוא נואש מדרכו המקורית – ברית בין "השמאל" לבין החרדים בכלל וש"ס של דרעי בפרט, ששיאה היה "התרגיל המסריח" (1990). הוא הגיע למסקנה ש"התיקו המשתק", לא יאפשר לו ולחבריו לקדם את רעיון הנסיגה לקווי 49'. הוא הגה רעיון מבריק – ליצור מפלגת "שמאל" מדיני קיצוני, להעמיד בראשה דמויות כריזמטיות ולכנות אותה מפלגת "מרכז".

המשבר בליכוד בעקבות ההתנתקות, שפגע ביכולת של שרון למשול, היה חלון ההזדמנויות למימוש הרעיון של רמון, שאמור היה לרסק לרסיסים ולצמיתות את "הפוליטיקה הישנה" של תיקו בין הגושים עם רוב מסוים לגוש הימין, להרוס את הליכוד ואת מפלגת העבודה, וליצור מפלגה שתקרא מפלגת מרכז אך תהיה תואמת מרצ, ותגשים סוף סוף את חזונו.

שרון העניק את הכריזמה ואת האלקטורליות, אף שלא הייתה לו כל כוונה לאמץ את דרכו המדינית של רמון. עם נפילתו לתרדמת, אהוד אולמרט זכה מן ההפקר, ונהנה משולי אדרת הכריזמה של שרון. "קדימה" בראשותו ניצחה בבחירות, בתמיכת רבים ממצביעי הליכוד ומפלגת העבודה. אולמרט וציפי לבני אימצו את דרכו המדינית של חיים רמון וניסו ליישם אותה, אלא שאבו מאזן ואבו עלא הבריזו להם ולא קיבלו את הצעותיהם. בבחירות הקודמות, "המרכז" כבר היה ל"ציפי או ביבי", כראש מחנה "מרכז שמאל" כפי שכונה המחנה שאימץ את דרכה של מרצ.

שקר – אין לו רגלים. הבלוף הנקרא "קדימה" מיצה את עצמו. "קדימה", עד לפני ארבע שנים מפלגת השלטון ובכנסת היוצאת הסיעה הגדולה ביותר, גירדה בקושי בקושי את אחוז החסימה, בזכות קמפיין צדקה הקורא לציבור לרחם על מופז, לא לדרוך עליו ולהכניס אותו לכנסת. מהחזון של רמון בקושי נשאר מכתש. חיים רמון, בינתיים, עמד מאחורי הקמת מפלגת "מרכז" חדשה, מפלגתה של ציפי לבני. אך גם לבני נחלה כישלון חרוץ. היא חוזרת שוב ושוב על כך שהיא חזרה כדי להישאר. בינתיים, הבוחרים כמעט השאירו אותה בבית.

המרוויח העיקרי מהתפוגגות "קדימה" היה יאיר לפיד. לזכותו ייאמר, שהוא הקפיד לא להיות חלק מפיקציית "גוש מרכז שמאל". את מצעו המדיני בחר לפיד להציג דווקא באריאל ולצד נכונותו לפשרות הוא ביטא מחויבות לשלמות ירושלים ולשמירה על גושי היישובים.

יש לקוות, שבניגוד ל"קדימה", "יש עתיד" תהיה באמת מפלגת מרכז, שתיתן ביטוי אמתי לציבור הרחב הממוקם במרכז המפה הפוליטית.

* "ישראל היום"