הבלוג של אורי הייטנר

שירת הסטיקר / הדג נחש

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 28.1.13

עברנו את הבחירות אבל השבוע פינתנו עדין נמצאת בשדה הפוליטי, והפעם – בתיעוד אחת התופעות הפוליטיות והתרבותיות המשפיעות והמשמעותיות ביותר בשנות ה-90, תופעת הסטיקרים על המכוניות.

בעבורי התופעה הזו היא חלק משמעותי בביוגרפיה. הייתי דובר ועד יישובי הגולן בשנות המאבק נגד הנסיגה, ואנו היינו אלופי הסטיקרים. הסטיקר שלנו, "העם עם הגולן" היה נפוץ יותר מכל סטיקר אחר, ואפילו היום, 13 שנים אחרי, כשכבר לא נשארו הרבה מכוניות מאז על הכביש, הוא הסטיקר הנפוץ ביותר. באותם ימים, תפוצת הסטיקר הזה הייתה בלתי נתפסת – ניתן היה להסתכל על רחוב אקראי בעיר זו או אחרת, ולראות שיירה של מכוניות, כאילו שיירה מכוונת, של מכוניות רבות, זו אחר זו, עליהן מודבק הסטיקר. אלא שלא הייתה זו כלל שיירה מאורגנת, אלא ביטוי אוטנטי לסטטיסטיקה.

לכאורה, הסטיקר הזה אינו אומר דבר. אין בו כל טיעון נגד הנסיגה, בעד הגולן. אז מה אם העם עם הגולן? ואם העם טועה? ואם העם לא היה עם הגולן, לא היינו נאבקים?

אלא שמטרת הסטיקר לא הייתה לשכנע אלא להעביר מסר מן העם למנהיגיו. צבענו את הארץ בגולן ומהמסר הזה אף מנהיג לא יכול להתעלם.

"העם עם הגולן" לא היה הסטיקר היחיד. המכוניות היו מוצפות בסטיקרים שונים. הסופר דוד גרוסמן תיעד את התופעה בשירו "שירת הסטיקר", שאין בו מילה מקורית, אלא רק תפירה של סיסמאות הסטיקרים. אולם התפירה הזו נעשתה ביד אמן והייתה ליצירת אמנות בפני עצמה. השיר מתעד למעלה משלושים סטיקרים, מימין ומשאל, ניו אייג' דתי ואנטי דת, סיסמאות של ארגונים חברתיים ועוד.

מה שיפה בשיר הזה הוא האופן בו שילב גרוסמן בין הסיסמאות, כתכתובת ביניהן. למשל – "הקב"ה אנחנו בוחרים בך / בחירה ישירה זה. / הקב"ה אנחנו מקנאים לך / ימותו הקנאים".

הפזמון נפתח בסיסמה של המאבק נגד פיטום אווזים: "כמה רוע אפשר לבלוע" ובהמשך סיסמה ברסלבית "אבא תרחם", וסיסמה הלועגת לברסלביזם ובעיקר לפלג הנ-נח-נחמני שלו: "קוראים לי נחמן ואני מגמגם".

התיעוד של גרוסמן היה בלי חשבון, אבל הלהקה שהלחינה את השיר ושרה, "הדג נחש" היו זהירים יותר. את הסיסמה "מוות לערבים" הם המירו, בצדק, ב"מוות לערכים".

הם הקליטו את השיר יחד עם אהובה עוזרי שליוותה אותם בנגינה.

הקליפ מציג פסיפס של הישראליות לגווניה השונים, שלבסוף נמחקת תחת הסטיקרים שנמרחים עליה. ואם בשיר הנימה אוהדת את התופעה, כביטוי לדמוקרטיה ומעורבות, מעין הייד-פארק ישראלי, בקליפ הנימה ביקורתית, כנגד סיסמאתיות המוחקת את הביטוי האוטנטי של הישראליות.

דור שלם דורש שלום / תנו לצה"ל לנצח / עם חזק עושה שלום / תנו לצה"ל לכסח / אין שלום עם ערבים / אל תתנו להם רובים / קרבי זה הכי אחי / גיוס לכולם, פטור לכולם / אין שום ייאוש בעולם / יש"ע זה כאן / נ נח נחמן מאומן / No Fear, משיח בעיר / אין ערבים אין פיגועים / בג"ץ מסכן יהודים / העם עם הגולן / העם עם הטרנספר / טסט בירכא / חבר, אתה חסר / הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך / בחירה ישירה זה רע / הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך / ימותו הקנאים. // כמה רוע אפשר לבלוע / אבא תרחם, אבא תרחם / קוראים לי נחמן ואני מגמגם / כמה רוע אפשר לבלוע / אבא תרחם, אבא תרחם / ברוך השם אני נושם / ולכן... // מדינת הלכה - הלכה המדינה / מי שנולד הרוויח / יחי המלך המשיח /יש לי בטחון בשלום של שרון / חברון מאז ולתמיד / ומי שלא נולד הפסיד // חברון אבות / שלום טרנספר / כהנא צדק / CNN משקר / צריך מנהיג חזק / סחתין על השלום, תודה על הבטחון / אין לנו ילדים למלחמות מיותרות / השמאל עוזר לערבים / ביבי טוב ליהודים / פושעי אוסלו לדין / אנחנו כאן הם שם / אחים לא מפקירים / עקירת ישובים מפלגת את העם / מוות לבוגדים / תנו לחיות לחיות / מוות לערכים. לחסל, להרוג, לגרש, להגלות /צלהדביר, להסגיר, עונש מוות, NO FEAR / להשמיד, להכחיד, למגר, לבער / הכל בגללך, חבר.