חג העצמאות – חג גדול לישראל. היום בו אנו חוגגים את עצמאותה של המדינה היהודית. להלן – בציר משוט מזוכיסטי בין דפי גיליון החג של "הארץ" (אני יודע, זאת הצגה חד צדדית, יש גם צד שני למטבע, ובכל זאת, זה הקו הדומיננטי): דורון רוזנבלום כותב על "מנטליות הקסרקטין והאינרציה הביטחוניסטית" שהיא "הגרעין הקשה של הישראליות". יצחק לאור מציג את ישראל כמדינה גזענית, בהיותה "מדינה יהודית" (המרכאות במקור) ואת ערביי ישראל כ"שרידי הנכבה" (המרכאות לא במקור). עודה בשאראת מחזק את עמירה הס שכתבה מאמר המסית את הפלשתינאים ליידות בנו אבנים, וטוען שהמהומה בעקבות מאמרה נובעת מכך שאיננו מוכנים לקבל את העובדה שהמלחמה של הערבים נגדנו היא מלחמת דוד נגד גָּלִיָת. שוהם סמיט מייחלת לצפירה בכל הארץ ביום הנכבה, כפי שיש צפירה ביום השואה, שהרי צריך לאזן את "האופן האגוצנטרי שבו מציינים כאן את יום השואה", והרי לא רק היהודים זכאים לצפירה לזכר "אזרחים חפים מפשע, קרבנות של מדיניות גזענית". דימיטרי שומסקי כותב נגד פולחן המדינה ונגד האפולוגטיקה המכחישה את האפרטהייד. חג שמח!
* "חדשות בן עזר"